חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הינדסו רקמת לב ביונית

 

 

הרקמה בעלת היכולות המשופרות, מהונדסת מתאים אנושיים, פולימרים סינתטיים ורכיבים ננו-אלקטרוניים ואמורה להחליף את שריר הלב שניזוק לאחר התקף לב.

 

תוצאות המחקר פורץ הדרך יתפרסמו ביום שני, 14.3.15 בשעה 18:00 שעון ישראל בכתב העת היוקרתי Nature Materials.

 

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הנדסו לב ביוני בעל יכולות משופרות, הבנוי מתאי שריר לב, ביו-חומרים וננו-אלקטרוניקה, שמאפשר מעקב אונליין אחר הפעילות הלבבית וכולל אלגוריתמים להתמודדות עם כשלים לבביים. מאחורי פריצת הדרך ההנדסית עומד צוות חוקרים בראשותו של ד”ר טל דביר מהמחלקות לביוטכנולוגיה, מדע והנדסת חומרים והמכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

מחלות לב הן גורם התמותה המוביל במדינות המערב, ומבין אלו אוטם שריר הלב הוא הנפוץ מכולן. התקף לב – או בשמו הרפואי: אוטם שריר הלב – קורה כשאחד מן העורקים הכליליים המזינים את הלב נחסם, ועקב כך חמצן לא מגיע לרקמת שריר הלב. תאי השריר המתים יוצרים רקמה צלקתית שלא מסוגלת עוד להתכווץ ולשלוח דם וחמצן אל שאר הגוף.

“הסטטיסטיקה אומרת ש-50% מאלה שעברו התקף לב חמור ימותו תוך 5 שנים מההתקף”, אומר ד”ר טל דביר. “מה שאנחנו מנסים לעשות במעבדה שלנו זה לייצר תחליפי רקמות לאיברים פנימיים בכלל, ובפרט להנדס את רקמת שריר הלב. כיום, אם מישהו עובר התקף לב חמור, אין יותר מידי מה לעשות מלבד להשתיל בו לב חדש. מאחר שיש מחסור בתורמים, אנחנו במעבדה שלנו מנסים להנדס פתרונות חדשים – ולבנות רקמות חדשות”.

ככלל, רקמות מורכבות מתאים ומהחומר החוץ-תאי, שמקשר בין התאים מבחינה כימית, מכנית וחשמלית. “בעצם, החומר החוץ-תאי הוא זה שהופך אוסף של תאים לרקמה מתפקדת”, מסביר ד”ר דביר. “אנחנו במעבדה מנסים לשחזר את אותו חומר חוץ-תאי בצורה סינתטית. אנחנו לומדים את התכונות השונות של הרקמה הביולוגית, ואז פועלים בשיטה של הנדסה הפוכה. אנחנו לא סתם מהנדסים ביו-חומרים, אנחנו בודקים איך תאים שאנחנו זורעים על אותו ביו-חומר מתארגנים מחדש לידי רקמה: איך הם מתכווצים, איך הם מעבירים סיגנלים חשמליים וכך הלאה”.

 

למאמר >>   

 

לפרטים נוספים: פרופ’ טל דביר 052-2846984

 

 

 

הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine

 

 

 

מאמרים נוספים

מדריך בדיקות מעבדה - מאת פרופ' בן-עמי סלע / מוקופוליסכרידים - Mucopolysaccharides
 באדיבות ויקירפואה       מוקופוליסכרידים – Mucopolysaccharides    שמות אחרים   MPS, גליקוזאמינוגליקנים (GAG)  מעבדה   כימיה בשתן...
מוטציות בגן הגורם לסרטן השד קשורות בבעיות בתפקוד הלב
    נוסף על גרימת סיכון לסרטן השד, מוטציות בגן BRCA1 עשויות להשפיע באופן שלילי על הפעילות הלבבית ועל השרידות, כך עולה ממחקר שנערך בחיות ניסוי ושהוצג לאחרונה בקונגרס הקליני...
חומצה פולית: רקע פרמקולוגי, מניעת מומים מולדים והשפעות בריאותיות אחרות
   עדכון 2007: “סקר משרד הבריאות מגלה שהמלצת הרוקח השפעה מכרעת”      מניעת מומים מולדים   חומצה פולית (400 מק”ג) יעילה למניעת מומים מולדים...
סיבוכים במהלך ההיריון כגורם מנבא למחלות קרדיווסקולאריות
  נשים היולדות תינוקות הקטנים ביחס לגיל ההיריון מציגות סיכוי גבוה יותר ללקות במחלות לב איסכמיות בשלבים מאוחרים יותר של החיים. מחלות לב הינן הגורם המוביל לתמותה בקרב נשים בארה”ב,...

עדכוני רישום

נושאים חמים

אקסטזי - סם האהבה

חוץ מירידה במשקל, לאוזמפיק יש השפעות נוספות על המשתמשים

טפסים לבתי מרקחת

טסטומקס TESTOMAX

משרד הבריאות: פרסום מחירון תרופות מרשם באתר של משרד הבריאות

חדש על המדף

וובינרים קרובים

התחברות לאתר

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר