סטטינים היו ונותרו הבחירה הראשונה לטיפול קו ראשון להורדת רמות הכולסטרול והסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית, אך אם הם אינם נסבלים על ידי המטופל, טיפולים שאינם סטטינים יעילים בדיוק באותה מידה, אלו מסקנותיו של מחקר חדש שפורסם ב- JAMA.
צוות החוקרים ניסה לבדוק את השפעתם של סטטינים ולא סטטינים על רמות ה- LDL cholesterol ועל רמת הסיכון הקרדיווסקולארית.
נערכה סקירה ו- meta-analysis של 49 מחקרים אקראיים שנערכו בין השנים 1966-2016. המחקרים כללו 312,175 נבדקים בגיל 62 בממוצע.
סה”כ אירעו 39,645 אירועים קרדיווסקולאריים חמורים – כולל התקפי לב, שבץ ומוות, המחקרים עסקו בתשעה טיפולים שונים להורדת רמות הכולסטרול.
לצרכי השוואה הטיפולים חולקו לארבע קבוצות:
• סטטינים
• לא סטטינים המפחיתים את רמות הכולסטרול באמצעות עלייה בביטוי הקולטנים ל- LDL
• לא סטטינים שאינם מביאים לעלייה בביטוי הקולטנים ל- LDL
• PCSK9 inhibitors – תרופות החוסמות את פעילות החלבון PCSK9 בכבד
נמצא כי סטטינים ולא סטטינים המגבירים את ביטוי הקולטנים ל- LDL יעילים במידה דומה להורדת רמות ה- LDL והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים חמורים.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
