את התוספת לסל התרופות והטכנולוגיות של 2017 אפשר להגדיר בפה מלא כהצלחה: התוספת השנה היתה גבוהה משמעותית משנים קודמות, סכום שהושג לאחר ששר הבריאות, יעקב ליצמן, הבהיר לאוצר שאם לא תהיה תוספת אמיתית ומשמעותית לסל התרופות — הוא יפעל להכנסת התרופות היקרות ו”מצילות החיים”, בעיקר תרופות לסרטן, לביטוחים המשלימים.
האיום עבד, ותקציב הסל גדל משמעותית — מ–300 מיליון שקל בשנים קודמות ל–460 מיליון שקל בשלוש השנים הקרובות. הגידול נעשה כדי לענות למצוקות הנובעות בראש ובראשונה מהתפתחויות טכנולוגיות וכניסתן של תרופות יעילות (אך יקרות ביותר) לשוק, בייחוד בתחום הסרטן, וכן כאלה הנובעות מהגידול באוכלוסייה והזדקנותה — יותר אנשים שחיים יותר שנים עם מחלות קשות.
החלטות הוועדה שיקפו היטב את ה”פשרה” הזאת: מחצית מסכום התוספת לסל, 230 מיליון שקל, הוקדשה להכנסתן של כ–20 תרופות אונקולוגיות, חלקן תרופות יקרות ביותר שחולה בודד לא יכול לממן בכוחות עצמו בלי לרדת מנכסיו. מהבחינה הזאת, הממשלה עמדה ב”חוזה” הבלתי כתוב עם הציבור: התרופות שעלותן קטסטרופלית מנקודת מבטו של החולה לא ייכנסו אמנם לביטוח המשלים, אך ייכנסו לסל התרופות הציבורי ויינתנו ללא השתתפות עצמית לכל החולים.
