יתר לחץ דם (יל"ד), נחשבת זמן רב, כמחלה בעלת מרכיב פסיכוסומטי. כלומר בעיה אורגנית, הנגרמת, בין השאר, גם ע"י גורמים פסיכולוגים. בחמישים השנים האחרונות, נעשו מחקרים רבים, במאמץ להבין את האופי הפסיכוסומטי של יתר לחץ דם, וזאת כדי לשפר את אופן הטיפול במחלה. התפיסה הפתופיזיולוגית שרווחה בכל השנים היתה, שעליות חוזרות של לחץ הדם עקב עקה נפשית (לחץ), גורמות עם הזמן לשינויים מבניים בדופן כלי הדם העורקים, ובעקבות כך להתפתחות של יל"ד קבוע.
מאת שוקי לשם