ניסויים בבעלי חיים הם הצד הפחות פוטוגני של המדע. אנחנו שמחים לשמוע על תרופה חדשה למחלה קשה או על חיסון פורץ דרך, אבל פחות נעים לחשוב על העכבר החמוד שקיפח את חייו לטובת פיתוחם. ואכן ניסויים כאלה נתקלים לא פעם בהתנגדות מצד ארגוני זכויות בעלי החיים. הבעיה היא שעל אף שאפשר לגלות ולחקור במעבדה מנגנונים תאיים גם ללא בעלי-חיים, קשה לדעת איך יפעלו אותם מנגנונים במציאות המורכבת הרבה יותר הקיימת בתוך הגוף החי. ניסויים בבעלי חיים הם במקרים רבים הדרך היחידה לחזות בתהליכים המתרחשים בגוף.
לפי דו”ח של האיחוד האירופי, מיליוני חיות מעבדה משמשות למחקר בכל שנה, ובכלל זה דגים, ארנבים ובעיקר עכברים וחולדות. החדשות הטובות הן שהמספר הזה נמצא בירידה. זה מתאפשר בזכות שיטות חדשות שמאפשרות לדמות במעבדה תנאים קרובים יותר לאלה ששוררים בגוף האדם.
מאת יעל כורם
