יותר מ-100 שנה לאחר גילוי האנזימים, עדיין נערכים מרבית המחקרים שעוסקים בפעילותם בתוך מבחנות. האם ניסויים שכאלה יכולים באמת להסביר מה קורה בתא החי? פרופ' גדעון שרייבר וקבוצת המחקר שלו במחלקה למדעים ביומולקולריים במכון ויצמן למדע ערכו ניסויים ראשונים העוקבים אחר יעילותן של תגובות אנזימטיות בתאים חיים. הממצאים, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Journal of Biological Chemistry, מראים כי הפעילות הקטליטית המתרחשת בתא עשויה להיות זהה מבחינה כימית לזו שבמבחנה – אך יעילותה עשויה להיות פחותה. ההסבר לממצא זה עשוי להיות בעל השלכות
נרחבות הן על תכנון תרופות והן על המחקר הביוכימי בכללותו.
ניסויי מבחנה הם שימושיים ביותר, מסביר פרופ' שרייבר, שכן בחינת האינטראקציה הבלתי-מופרעת בין אנזים נקי לבין המצע שלו – המולקולות שאליהם נקשר האנזים ושעליהם הוא פועל – יכולה לשפוך אור על טבעו המדויק של מנגנון התגובה הקטליטית. היעילות האנזימטית בתגובות אלו נחקרה לעומק, אך בסביבה הסואנת, המורכבת והקדחתנית של התא החי הקצב של תגובות אלה עשוי להיות שונה מאשר בתנאי מבחנה.
