שר הבריאות, יעקב ליצמן, שם את כל כובד משקלו בתחילת השבוע כדי שהצעת החוק להגבלת התחרות בין קופות החולים תעבור בוועדת השרים לחקיקה. זה לא היה קל – בפני השרים הונחה חוות דעת חד משמעית של רשות ההגבלים העסקיים שמתנגדת להצעת החוק, והמחאה מכיוונים שונים הגיעה לאוזניהם. גם סעיפי ההצעה, שכוללים כמה צעדים אנטי תחרותיים קיצוניים, היו לכל הפחות אמורים להדליק אצלם נורות אדומות. אך ליצמן “התאבד על ההצעה”, כפי שתיאר זאת אדם שנכח במקום, וגם נציג האוצר בוועדה תמך בה בחום. להפתעתם של הרבה מאוד אנשים – ההצעה הקיצונית שהגיעה כאילו משום מקום אכן עברה.
הצעת החוק להגבלת התחרות בין קופות החולים, או בשמה המכובס “תחרות הוגנת ומבוקרת בין קופות החולים”, צצה בערך לפני שלושה שבועות. על ההצעה חתום אמנם ח”כ דוד אמסלם מהליכוד, אך כבר בהצצה ראשונית ניתן היה להבחין שלא מדובר בהצעת חוק פרטית שגרתית, אלא במסמך בנוי לתלפיות, שכולל היכרות מעמיקה עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי על שלל התקנות שלו, כולל סקירה היסטורית מעמיקה של גלגולי החוק, וניתוח של מי שמכיר את המערכת מלפני ומלפנים. גם התמיכה הברורה שההצעה זכתה לה מהרגע הראשון מצד שר הבריאות, מנכ”ל קופת חולים לאומית ומשרד האוצר מעלה תהיות לגבי מי ומה באמת עומד מאחוריה.
מאת רוני לינדר-גנץ
