הפרויקט השאפתני החדש של הממשלה נשמע מבטיח ביותר: ניצול המשאבים הכי גדולים שלה — ההון האנושי ומאגרי המידע האדירים שבידי קופות החולים — לצורך מטרה מבורכת, שהיא קידום הרפואה, החדשנות, הצמיחה, היצוא ומתן דחיפה לתעשיית הביוטק המקומית. נשמע כמו מקרה שבו כולם מרוויחים — הציבור, מערכת הבריאות והתעשייה.
אלא שהפרויקט יושב על תפר רגיש ביותר בין שני ערכים חשובים: קידום הרפואה מול הזכות לפרטיות ולסודיות רפואית. לא נגזים אם נאמר שכל טעות קטנה בביצוע עלולה לעכב ולפגוע קשות בסיכוי לממש את המטרות הגדולות. לפי הכללים שהממשלה עצמה קבעה, הפרויקט כולו תלוי בהסכמה של הציבור — אם בצורה אקטיבית של חתימה על הסכמה לאיסוף נתונים רפואיים ממטופל, ואם באמצעות זכות סירוב לשימוש בנתונים רפואיים שכבר קיימים במאגרים.
מאת רוני לינדר-גנץ
