אנא סובבו את הטלפון שלכם.
ההכרזה על כניסת רפורמת הקנאביס הרפואי בבתי המרקחת, לתוקף, יצרה, לצד ההתרגשות גם בהלה בקרב מטופלים בקנאביס רפואי, שחוששים שהרפורמה תוביל לעלייה חדה במחירו. ברפורמה נקבעו גם אילו מוצרים מותרים למכירה בבתי המרקחת, ובכל מוצר נקבע יחס קבוע של THC (הקנאבינואיד הדומיננטי בצמח הקנאביס, האחראי לרוב השפעתו הפסיכו אקטיבית) ושל ה-CBD (הרכיב התרפיוטית בצמח). מטופלים חוששים שהמינונים החדשים יפרו את האיזון הטיפולי והיעיל, שקיבלו. חשש, שאינו משולל יסוד, אך אינו מדויק.
רפורמת הקנאביס הרפואי היא הסדרה רגולטורית של התעשייה, מגידול הצמח ועד מכירתו, שהתנהלה עד כה במסגרת ביורוקרטית שגרמה סבל לחולים. שרשרת האספקה הורכבה עד היום משני גורמים: המגדל והצרכן. בישראל ישנן 8 חוות המגדלות קנאביס רפואי, לשירות 30 אלף מטופלים. רוב החוות שגידלו את פרחי הקנאביס, גם טיפלו בעיבוד, ייצור, שיווק, ומכירתו.
כעת עם החלת הרפורמה, השרשרת התארכה למספר חוליות עצמאיות נוספות: המגדל, המפעל המייצר את המוצרים (סיגריות, מכשירי אידוי, שמן, פרחים וקפליות) ואריזתם, החברה המשווקת את המוצרים, החברה המפיצה לבתי המרקחת, ובית המרקחת – החוליה האחרונה במגע מול המטופל. זו הסיבה העיקרית לחשש לייקור – בשרשרת האספקה יהיו עתה יותר חוליות שאמורות להרוויח.
מאת יוסי בורנשטיין
