“יש לי סוכרת נעורים מגיל 13. גם אחי חולה סוכרת מאז ילדותנו”, פותח את שיחתנו ד”ר ארון קוואלסקי, מנהל תחום המחקר והמדיניות הציבורית בעמותת JDRF. “כשאחי אובחן בסוכרת נעורים, ב-1977, אפילו לא היו אז בדיקות סוכר, אם כי כבר היה אינסולין להזרקה יומיומית או לפי ההרגשה. ככלל, המחלה לא נוהלה היטב, עיוורון ואי ספיקת כליות היו נפוצים. מפתיע שרק 40 שנה מאוחר יותר, שנינו מאוד בריאים”.
מה הפרוגנוזה של חולה סוכרת נעורים שמאובחן היום?
“תוחלת החיים נמוכה רק בכמה שנים מאדם אחר. הייתה ירידה במספר הסיבוכים, והם מגיעים בגיל מאוחר יותר, כל עוד אנשים מטופלים היטב. אלא שכדי להגיע לתוצאות המדהימות הללו, החולה ומשפחתו מגויסים כל הזמן. גם כשיש לך יום רע, אין יום חופש מסוכרת. אפילו ל אחד. זו מחלה מאוד תובענית לניהול.במדינות עניות, או אצל אנשים שאינם מסוגלים לתת לעצמם את הטיפול הראוי, המצב הוא בדיוק כבעבר”.
מאת גלי וינרב
