פני שריקת הפתיחה של משחקי כדור, נוהגים השחקנים להתקבץ במעגל ולחלק ביניהם את התפקידים על המגרש. ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע עולה כי גם תאים של המערכת החיסונית מתגודדים לפני שהם יוצאים למערכה נגד פולש, ומחליטים ביחד איזה תפקיד ימלא כל אחד: חלקם ישתתפו במתקפה קצרת-טווח, בעוד אחרים יתרמו ליצירת זיכרון חיסוני, אשר יוביל לעמידות ארוכת-טווח בפני זיהומים עתידיים. ממצאי המחקר שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Science, עשויים לאפשר פיתוח אסטרטגיות חיסון טובות יותר, ובכלל זה גם למחלות שאין כיום חיסון יעיל עבורן.
במחקר בחנו החוקרים את התנהגותם של “תאי T מסייעים” לאחר זיהוי גורם זר. פרופ’ ניר פרידמןמהמחלקה לאימונולוגיה מסביר שתאי T מסייעים הם אלה אשר מכוונים את פעילותם של התאים השונים המשתתפים בתגובה החיסונית – תאי B מייצרי נוגדנים, מקרופאגים “אוכלי” חיידקים, וגם “תאי T מחסלים”, אשר מרעילים תאים נגועים והורגים תאים ממאירים. כאשר פולש זר (למשל נגיף או בקטריה) חודר לגוף, תאי T מסייעים מזהים נוכחות של מחולל מחלה – תהליך המתרחש בבלוטות הלימפה – ובתגובה מתחלקים למספר רב של תאי-בת ומתארגנים לקראת מאבק בפולשים. רוב תאי-הבת הופכים ל “תאים פעילים” (effector cells) אשר נוטלים חלק במתקפה ומתים זמן קצר לאחר מכן. אבל התמיינות התאים מייצרת גם תאי זיכרון, אשר נשארים בגוף במשך שנים או אפילו עשורים, ומגנים עלינו מהתקפות חוזרות של אותו מחולל מחלה. בשנים האחרונות התגלה כי תאי T מתקבצים יחד ויוצרים אשכולות בתוך בלוטות הלימפה, אך לא היה ברור מה המשמעות של ממצאים אלה. המחקר החדש מגלה כי התגודדות זו חיונית לפעילות המערכת החיסונית: התאים המקובצים מתקשרים זה עם זה, סופרים את התאים בסביבתם הקרובה בכל רגע נתון, ומחליטים יחדיו כיצד להמשיך בתהליך ההתמיינות.
