באפריל האחרון, נחל כישלון חרוץ ניסוי קליני בקוקטיילים של תרופות אנטי-סרטניות, שעיני תעשיית התרופות וחולי הסרטן היו נשואות אליו. הניסוי, ששילב את התרופה קייטרודה פורצת הדרך של חברת מרק עם תרופה חדשה של חברת Incyte, נחשב למתקדם והמוביל בין יותר מ-1,000 ניסויים הנערכים היום בבני אדם ומשלבים בין תרופות שונות לסרטן, והכישלון שלו ערער מעט את ביטחון החוקרים ביחס לעתיד הקוקטיילים לסרטן, גם אם רוב התעשייה עדיין מאמינה ששילובי תרופות יכולים להביא את הקסם של האימונותרפיה לחולים רבים יותר.
פרופ’ גלית להב, שמונתה לפני כמה חודשים למנהלת מחלקת הביולוגיה המערכתית (Systems Biology) באוניברסיטת הרווארד, מאמינה מאוד בקוקטיילים הללו, אבל לטענתה המדע מפספס רכיב משמעותי שנחוץ כדי לגרום לקוקטיילים לעבוד באמת. להב היא אחת המדעניות הישראליות המצליחות בתחום הסרטן בעולם, ואחת המדעניות הצעירות שמונו למשרת ראש מחלקה באוניברסיטה.
“רוב המחקרים בתחום הסרטן נערכים באופן הוליסטי ובודקים את התגובה הממוצעת של הגידול ושל הגוף”, היא אומרת. “בשנים האחרונות, אנחנו מתחילים להבין שכל תא סרטני יכול להגיב באופן שונה, והתגובה של כל תא ותא יכולה להשתנות לפי המועד ומשך זמן החשיפה לכל תרופה”.
מאת גלי וינרב
