במאמרה “ושוב גילדת הרופאים ניצחה” (TheMarker, 3.7.2018) כינתה אותנו מירב ארלוזורוב “גילדת הרופאים”. לכינוי זה מתלווה בדרך כלל קונוטציה שלילית של קבוצה הדואגת רק לעצמה. במקרה שלנו, טועה ארלוזורוב, ובגדול. הרפואה היא גילדה מקצועית שאימצה את שבועת היפוקרטס, זו שעל פיה אנו מתחייבים לנסות להציל חיים, לא לגרום נזק לחולה ולשמור על סודיות רפואית. אנחנו גילדה המכשירה במנגנון של חניכה, בסטאז’, בהתמחות ובהתמחויות העל את הדור הבא — ודורשת עוד ועוד תקנים כדי להכשיר עוד ועוד רופאים.
היותנו גילדה אינה עומדת בסתירה לתחרות או לייעול תהליכים בתחומי המקצוע. נהפוך הוא. ההסתדרות הרפואית נלחמת שנים למען הגדלה משמעותית של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל. בירכנו על הקמת בית הספר החמישי לרפואה בישראל בצפת, ואנחנו מברכים על הכפלת מספר בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל מ–350 ב–2010 לכ–700 השנה.
מאת זאב פלדמן
