בספר “ימי מטילדה” מאת אביבית משמרי, שעלילתו מתרחשת בעתיד הקרוב בישראל, חוקרים הצליחו לשבט אדם ניאנדרטלי מדנ”א של שלד מאחד הניאנדרטליים הקדומים. מחוץ לעלילת הספר, יש חוקרים הטוענים שכבר היום הדבר עשוי להיות אפשרי מבחינה עקרונית, כפי שמשבטים בעלי חיים, אבל השאלה האמיתית היא בשביל מה לעשות זאת, ואם ניאנדרטלים ישובטו, כיצד ייראו חייהם בינינו ומה יהיה מעמדם – כשל בעלי חיים או כשל בני אדם, והאם ייעודם יהיה ניסויים בלבד?
פרופ’ אליסון מוטרי, ראש התוכנית לתאי גזע במכון לרפואה גנומית בבית הספר לרפואה בסן דייגו, מרגיע. “היום, למרות כל הטכנולוגיה שבידינו, אי-אפשר לשבט אדם ניאנדרטלי שלם”, הוא אומר בשיחה עם “גלובס”. ” אף שבעבר דובר על ‘פענוח הגנום הניאנדרטלי’, איש לא מצא ולא פענח גנום מלא של אדם קדמון. החומר הגנטי פשוט לא משתמר באיכות מספקת בממצאים העתיקים. הפקנו רצפים חלקיים מאוד מכל אחד מהממצאים, והם אינם משתלבים לגנום שלם. עד שלא יהיה לנו קוד מקור שלם מספיק, לא ניתן יהיה לשחזר תא ניאנדרטלי וכמובן לא אדם קדמון שלם, לא משנה כמה טובה תהיה טכנולוגיית העריכה הגנטית והשיבוט שלנו. זה נכון גם לגבי פרויקט השבת הממותה. בכלל, אני מאמין שלא נראה בעתיד הקרוב ‘פארקי יורה’ מלאים בחיות שהוחזרו מהכחדה. אם יימצא חומר גנטי שלם ושמור בצורה מעולה, אז באמת ייפתח הדיון הזה מחדש. למדתי בביולוגיה אף פעם לא לומר שמשהו הוא בלתי אפשרי”.
מאת גלי וינרב
