כדי להבין לעומק איך פועלים התאים בגופנו – או מה משתבש בפעילותם, כפי שקורה במחלות שונות – נצטרך כנראה להביט גם אל מעבר לגנים שלהם, ומעבר לחלבונים – היישר אל פח האשפה התאי. זו המסקנה העולה ממחקר שביצעה באחרונה קבוצת המחקר של ד”ר יפעת מרבל מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע. ד”ר מרבל וחברי קבוצתה פיתחו באחרונה טכנולוגיה שמאפשרת מיפוי של תכולת “פח האשפה התאי”, שנקרא פרוטאזום, ואשר מציעה מידע על תפקוד התא שאינו זמין בדרך אחרת. הקבוצה יישמה את הגישה החדשה על תאי המערכת החיסונית של חולים במחלה אוטואימונית, תוך חשיפת ראיות ברורות לדפוס (“חתימה”) אופייני, המציע כיווני חשיבה חדשים באשר לגורמי המחלה, וכן עשוי להוביל, בעתיד, לפיתוח שיטות אבחון מתקדמות ואף תרופות חדשות. המחקר מתפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Biotechnology.
כ-70% מהחלבונים בגוף מתפרקים על-ידי יחידות הפירוק והמיחזור של התא, הפרוטאזומים. חלבונים נשלחים לפירוק כאשר הם סיימו את תפקידם או עקב בעיה בתפקוד שלהם ולכן “חלבונים שונים עשויים להיות מיוצרים בכמויות קטנות, יחסית לחלבונים מבניים, ולהיות נתונים לבקרה קפדנית ולפירוק מהיר, כך שבדיקות פרוטאומיקה (בדיקות חלבונים) רגילות, נוטות להחמיץ אותם”, אומרת ד”ר מרבל. “אבל אלה הם בדיוק החלבונים החיוניים לתפקוד התא, ולכן תקלות בהם ממלאות תפקיד במחלות רבות”.
