יזמי קנאביס בעולם, שמנסים לפלס את דרכם בשוק הנוסק הזה, מביטים בקנאה לעבר קנדה – הראשונה ממדינות ה־G7 שאישרה ביוני האחרון שימוש אישי בקנאביס לצורכי פנאי, בנוסף לשימושים הרפואיים. אשתקד הוציאו 4.9 מיליון קנדים בני 15–64 סכום של 5.7 מיליארד דולר קנדי (כ־16 מיליארד שקל) על קנאביס למטרות רפואיות ולא רפואיות, כלומר כ־1,200 דולר קנדי לכל צרכן קנאביס. מאז הסדרת הרגולציה רוכשים כ־500 אלף קנדים קנאביס על בסיס שבועי, ומספר זה צפוי להכפיל את עצמו מדי חודש.
אנליסטים בענף צופים כי התעשייה בקנדה תתייצב על סכום של 4.9–8.7 מיליארד דולר קנדי בשנה, ואם השוק אכן יעמוד בתחזיות, הוא יהיה דומה בהיקפו לשוק המשקאות האלכוהוליים בקנדה או לשוק היין שם. בנוסף צופים האנליסטים כי לשוק הקנאביס תהיה השפעה גדולה על כלכלת המדינה. מחקר של Deloitte Private, זרוע של פירמת ראיית החשבון הגלובלית, מעריך את ההשפעה הכלכלית הפוטנציאלית של אישור הקנאביס בשילוב תיירות ביותר מ־22 מיליארד דולר קנדי.
FSD פארמה, אחת החברות הקנדיות הציבוריות בתחום הקנאביס, רכשה בסוף אוקטובר האחרון את תראפיקס הישראלית הנסחרת בנאסד”ק תמורת 48 מיליון דולר – פי שלושה משווי השוק שלה בעת ההודעה על הרכישה.
מי שמוביל את FSD זה כחודש הוא היו”ר המשותף ד”ר ראזה בוקארי (Raza Bokhari), אמריקאי ממוצא פקיסטני, שהחליט לנווט אותה לעבר עולם התרופות. בראיון ל”כלכליסט”, במהלך ביקורו בתל אביב החודש, הוא מבהיר למה רכש את תראפיקס, מסביר את יתרונות שיטת הגידול ההידרופוני של הצמח וממפה את עתיד השוק, כפי שהוא רואה אותו.
מאת צלי גרינברג
