השפעת השימוש בנוגדי קרישה שונים על הסיכון לדימום מדרכי העיכול העליונות

היתרונות הנצפים על רקע תוספת טיפול ב- proton-pump inhibitor מושפעים ע”י הסיכון הבסיסי והטיפול הנלווה בנוגדי קרישה.

על מנת להעריך כיצד מושפע הסיכון לדימום מדרכי העיכול העליונות על ידי הטיפול בנוגדי קרישה שונים, ערכו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי שכלל מעל ל- 1.6 מיליון מטופלים (גיל ממוצע, 76) שהחלו לקבל טיפול בנוגדי קרישה בין השנים 2011-2015. כ- 75% אף החלו לקבל טיפול ב- proton-pump inhibitor (PPI). הניתוח רובד על בסיס הסיכון הבסיסי לדימום מדרכי העיכול.

הממצאים דווחו כשיעור היארעות האשפוזים עקב דימומים מדרכי העיכול העליונות פר 10,000 שנות שימוש. שיעור המטופלים שלא קיבל גם טיפול ב- PPI היה 115, בהשוואה ל- 76 שנטלו PPIs. השיעורים שנצפו היו שונים על רקע טיפול בנוגדי קרישה שונים: השיעור עבור מטופלים שלא טופלו ב- PPIs היה 144 עבור rivaroxaban, 120 עבור dabigatran, 113 עבור warfarin, ו- 73 עבור apixaban. בקרב נבדקים שטופלו ב- PPIs, השיעורים הללו היו נמוכים יותר (108, 59, 74 ו- 49, בהתאמה). השיעורים הושפעו על ידי ציון הסיכון, כאשר טיפול ב- PPIs לא השפיע על הנבדקים בקבוצת ציון הסיכון הנמוך והפחית ב- 30% את הסיכון של הנבדקים בקבוצת ציון הסיכון הגבוה.