חוקרי האבולוציה תוהים כבר שנים רבות איך התפתחו בעלי החיים המורכבים מיצורים חד-תאיים פשוטים. אחרי הכול, לבני האדם ולבעלי חיים רב תאיים אחרים יש רקמות שונות ומגוונות, והם מסוגלים לשנות את צורתם (למשל במהלך ההתפתחות העוברית) ולנוע לכיוון משותף. לעומת זאת, יצורים חד-תאיים נעים כל אחד בעצמו, או יוצרים מושבה נייחת.
ידועים כ-200 אלף מינים של יצורים חד-תאים בעלי גרעין (אֵיקריוטיים) שנקראים פְּרוֹטִיסְטִים, למשל אַמֶבּוֹת וסַנְדָלִיוֹת.
בתוכם נמצאת משפחה שנקראת כוֹאַנוֹפְלַגֶלַאטִים (Choanoflagellate; מיוונית: “משפך זנבי”), שחבריה הם הפרוטיסטים הקרובים ביותר מבחינה גנטית לבעלי החיים המורכבים.
המשפחה כוללת כ-380 מינים מוכרים, שחיים בסביבה מימית וניזונים מחיידקים. חלקם מתקיימים במושבות של פרטים רבים. סימן ההיכר שלהם הוא קבוצה של שוטונים קצרים (איברי תנועה דמויי זנב או שוט) שמקיפים שוטון מרכזי ארוך, כמעין צווארון. בשל פשטותם, הכוֹאַנוֹפְלַגֶלַאטִים יכולים ללמד אותנו על העקרונות ביולוגיים של התנהגות יצורים רב-תאיים, ועל האבולוציה של בעלי חיים מורכבים.
מאת ד”ר גל חיימוביץ'
