“כל אחד רוצה להאריך ימים, אבל אף אחד אינו רוצה להיות זקן”, העיר בדייקנות הסופר ג'ונתן סוויפט. האם אנו מתקרבים ליום שבו האִמרה הזאת לא תהיה רלוונטית?
זִקְנָה, כפי שאנו מכירים אותה כיום, כרוכה בתופעות לא-נעימות רבות. חקר ההזדקנות נועד להבין את המנגנונים העומדים מאחורי התהליך הזה ואת התופעות שקשורות אליו, מתוך תקווה שבעתיד נוכל למנוע אותו. אחת הגישות שנוקטים חוקרים בתחום היא מציאת גנים מסוימים ששינוי ברמת הביטוי שלהם יכול לגרום להארכת החיים ולשיפור באיכותם. באחד המחקרים נמצא למשל שייצור מוגבר של ההורמון FGF21, המשוחרר בכבד בעת צום, גורמת להארכה ניכרת של תוחלת החיים בעכברים.
ככל שאנחנו מזדקנים, עולים הסיכויים לחלות במחלות לב, בסוכרת, באוסטאופורוזיס ועוד. נוסף על כך, יש קשרים הדוקים בין מחלות ההזדקנות. למשל, סוכרת היא גורם סיכון משמעותי למחלות לב. למרות הקשרים הללו, עדיין לא נמצא מסלול גנטי יחיד שמקטין את הסיכוי לחלות בכמה מחלות שונות.
מאת גל פרלמן
