איגוד הסוכרת האמריקני וההתאחדות האירופית לחקר הסוכרת עדכנו את המלצות הקונצנזוס שלהם בנושא ניהול היפרגליקמיה בטיפול תרופתי.
בין ההמלצות שפורסמו:
- עבור אנשים מסוימים בסיכון גבוה הסובלים מסוכרת, יש לקבל את ההחלטה האם להשתמש ב- glucagon-like peptide 1 (GLP-1) receptor agonist או ב- sodium–glucose cotransporter 2 (SGLT2) inhibitor, כדי להפחית את הסיכון הקרדיווסקולארי והכלייתי, ללא התחשבות ברמת ה- HbA1c הבסיסית או ברמת היעד של HbA1c.
- עבור חולי סוכרת עם מחלות לב וכלי דם וטרשת עורקים, שעבורם אירועים קרדיווסקולאריים משמעותיים הינם האיום הגדול ביותר, ל- GLP-1 receptor agonists יש היתרון הגדול ביותר למניעת אירועים קרדיווסקולאריים.
- עבור מטופלים עם אי ספיקת לב או מחלת כליות כרונית, מעכבי SGLT2 הם האפשרות המועילה ביותר. לחולים עם סוכרת ומחלת כליות כרונית מומלץ להשתמש בתרופות אלו כדי למנוע התקדמות של תחלואה, אשפוז ותמותה.
- מעכבי SGLT2 מומלצים גם לאנשים הסובלים מכיבים ברגליים ולכאלה הנמצאים בסיכון לקטיעת כף הרגל, אך רק לאחר קבלת החלטות משותפת לגבי סיכונים ותועלות.