העתיד כבר כאן: מחשבים קוונטיים
העשור הראשון של שנות האלפיים נחתם עם פרסומו של מה שתואר כמחשב הקוונטי המלא הראשון, העושה שימוש ביחידות זיכרון קוונטיות, קְיוּבִּיטִים. בניגוד למחשב רגיל, שבו הביט יכול לקבל ערך של 0 או 1, הקיוביט יכול לייצג את שניהם בו זמנית, או צירופים שלהם, מה שמגדיל מאוד את יכולת החישוב של מחשב קוונטי. המחשב הקוונטי שהוצג ב-2009 היה הדגמה עקרונית של יכולת, אולם בשביל יכולות חישוב משמעותיות, היה צריך להגדיל את מספר הקְיוּבִּיטִים – יחידת המידע הבסיסית של מחשב קוונטי – ולצמצם את השגיאות שנפוצות ברכיבים הקוונטיים. בעשור החולף נעשה מחקר רב על מספר אפשרויות מימוש של מחשבים קוונטיים, ובמיוחד אלה המבוססים על מעגלים מחומרים על-מוליכים.
התחרות על הבכורה בתחום עזה, וענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, IBM ואינטל, משקיעות בו משאבים אדירים. לאורך השנים הושקו מחשבים קוונטיים בעלי מספר רכיבים גדל והולך – כאשר השיא הנוכחי שייך לגוגל שפרסמה ב-2018 מעבד בן 72 קיוביטים. מנגד, IBM השיקה מחשב עם מעבד של 53 קיוביטים שיהיה נגיש לחוקרים לביצוע חישוב דרך הענן. לצד מספר הרכיבים חשובה גם מידת הדיוק שלהם, חזית שגם בה הושקעו מאמצים רבים. בתחילת 2019 הציגה IBM את המחשב הקוונטי המסחר הראשון, ארוז בקוביית זכוכית בגודל של חדר. כבר כיום, חוקרים ומפתחים יכולים להתנסות בחישובים על גבי מעבדים קוונטיים דרך האינטרנט, שירות שכמה חברות מספקות.
מאת מערכת דוידסון
