ניסויים בקופי rhesus מראים כי שינוי אופן מתן החיסון הקיים, מניב תוצאות “מדהימות” במאבק נגד שחפת.
כפי שהמחברים מסבירים במאמרם, מניעה ובקרה של זיהום בשחפת מחייבים חסינות תאי T.
אחד האתגרים העיקריים ביצירת חיסון יעיל הוא הפעלה ותחזוקה של תאי T לשליטה בזיהום ובמקביל הפעלת תאי זיכרון שיכולים לחדש את רקמת הריאה.
עם הזרקה ישירה לעור, החיסון נגד שחפת אינו מייצר תאי T רבים בריאות, מסבירים החוקרים.
עם זאת, כמה מחקרים קודמים שנערכו בפרימטים לא אנושיים הראו כי הזרקת החיסונים תוך ורידית הופכת אותם ליעילים יותר.
החוקרים חילקו קופים לשש קבוצות: קופים שלא קיבלו חיסון, קופים שקיבלו זריקה סטנדרטית, קופים שקיבלו מינון גבוה יותר אך באותה דרך הזרקה סטנדרטית, קופים ששאפו את החיסון, קופים שקיבלו זריקה בתוספת לשאיפה, וקופים שקיבלו מינון גבוה יותר של החיסון אך בזריקה תוך ורידית אחת.
לאחר 6 חודשים, המדענים חשפו את הקופים לשחפת. כתוצאה מכך, מרבית הקופים פיתחו דלקת ריאות,
הצוות בדק את סימני הזיהום ואת מהלך המחלה בקרב הקבוצות השונות.
מבין כל הקבוצות, אלו שקיבלו את החיסון תוך ורידי נהנו מההגנה הגבוהה ביותר נגד חיידקי השחפת.
כאשר השווינו את ריאותיהם של בעלי החיים שקיבלו את החיסון דרך הווריד לעומת באופן הסטנדרטי, ראינו הפחתה של פי 100,000 בעומס החיידקי. תשעה מתוך 10 בעלי חיים לא הראו דלקת בריאות שלהם.”
