תרופות עוברות תהליך ארוך מאוד עד שהן מאושרות ומגיעות אל החולים. עוד לפני הניסויים הקליניים, כלומר על בני אדם, התרופות נבדקות על תרבית של תאי אדם במעבדה ועל בעלי חיים. מעבר לשיקולים המוסריים המעורבים בניסויים על בעלי חיים, התהליך גם אינו מאוד יעיל: לאחר השקעה של כמה שנים ומיליארדי דולרים, “כשישים עד תשעים אחוזים מהתרופות שמיטיבות עם בעלי חיים נכשלות בבני אדם”, אמר ד”ר בן מעוז, מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית ומבית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. “מצב זה גורם לחוקרים בכל העולם לחפש הליכים חלופיים לפיתוח תרופות”.
ברור שאי אפשר להסתמך רק על ניסויים בתרביות תאים רגילות – תאי לב, למשל, שבגדלים במצע נוזלי בצלחת פטרי מתנהגים ומגיבים באופן שונה מאוד מהאיבר השלם. כדי למצוא לכך פתרון, החלו מדענים לפתח איבר על שבב (Organ on a Chip) – תרביות מיוחדות שמיוצרות בהנדסת רקמות, ובהן תאים של איבר מסוים גדלים על מצע מתאים בתוך מחסנית פלסטיק. ייחודו של השבב הוא בכך שהוא מדמה את פעולתו של האיבר: אם מדובר בלב-על-שבב, הוא יהיה מורכב מתאי לב שמתכווצים יחד ושואבים נוזל, כליה-על-שבב יכולה לסנן נוזל כפי שעושה כליה, וכן הלאה. האיבר-על-שבב יכול לכלול גם את המגע והתקשורת בין רקמות שונות, כמו למשל בין תאי עור וכלי הדם. הוא מקבל מזון וחמצן מנוזל דמוי-דם, שגם מפנה ממנו את הפסולת.
מאת ד”ר יונת אשחר
