ביומינרליזציה היא תהליך שבו מינרלים משתלבים בתוך רשת חלבונית ביצור חי. מדובר בתהליך חשוב שבמסגרתו נוצרים בטבע חומרים מגוונים, בהם קליפות ביצים, שיניים ופנינים.
בגוף האדם תהליך הביומינרליזציה חשוב במיוחד לתהליך בניית העצמות, שבו המינרל סידן משתלב בעצמות וההסתיידות הזו מאפשרת להן לגדול ולהתחזק. אך להסתיידות של רקמות אחרות בגוף עלולות להיות תוצאות פחות רצויות. דוגמה נפוצה לכך היא הסתיידות עורקים, שמתרחשת כשמשקעי סידן מתקבעים במצע החוץ-תאי (Extracellular Matrix) בעורקים, שהוא החלק המקיף את התאים ומספק להם תמיכה מבנית.
משקעי הסידן פוגעים עם הזמן בגמישות העורקים. ההסתיידות מתגברת עם הגיל בעקבות טרשת עורקים, סוכרת, מחלות כליה והזדקנות. הסתיידות העורקים מקשה על אספקת הדם לאיברי הגוף ומגדילה את הסיכון להתקף לב, דמנציה ושבץ. עד כה לא היה ברור מהו המנגנון המוביל להסתיידות, אך כעת מחקר חדש חושף את התהליך ומטיל את האשמה על מולקולה הנקראת poly-ADP ribose, או PAR. למעשה זו שרשרת של מולקולות סוכר הקיימת בתאים באופן טבעי, והיא מתווספת לחלק מהחלבונים המיוצרים בתא כדי לבקר תהליכים תאיים דוגמת תרגום RNA, תיקון DNA ועוד.
מאת דניאלה אפלבלט
