בני נוער הופכים פחות פעילים גופנית ככול שהם מתבגרים – וככול שאורח החיים שלהם יושבני (sedentary) יותר, כך עולה הסבירות להתפתחות דיכאון – אלו מסקנותיו של מחקר חדש שפורסם בכתב העת Lancet Psychiatry.
כ- 2500 צעירים לבשו מדי תאוצה על מנת למדוד את רמת הפעילות שלהם – בגילאים 12, 14, ו- 16. בגיל 18 בוצעה הערכה להמצאות סימפטומים של דיכאון.
אורח חיים יושבני הפך נפוץ יותר וביצוע פעילויות גופניות קלות (לדוגמא, הליכה מתונה) הפך פחות נפוץ לאורך ההתבגרות. כל שעה נוספת של ישיבה פר יום, בגילאים 12, 14, או 16 הייתה קשורה עם ציון דיכאון גבוה יותר בגיל 18. מנגד, כל תוספת של שעת פעילות גופנית מתונה בכל נקודת זמן שנבדקה, הייתה קשורה עם ירידה בציון הדיכאון.
