הסיכון להעברה גלובלית של נגיפים מסוג שפעת גדל ע”י מגע גופני בין בני אדם ומואץ ע”י דפוסי ניידות פרטניים. מערכת התובלה האווירית ממלאת תפקיד קריטי בתהליכים הללו מכיוון שהיא אחראית לשינוע מהיר למרחקים גדולים, ואילו שדות התעופה הם אזורים צפופים ומוגבלים עם היגיינה ירודה בדרך כלל.
המרכז לבקרת המחלות ומניעתן(CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO) רואים בהיגיינת הידיים את הדרך היעילה והחסכונית ביותר להגביל התפשטות מחלות. מחקרים קליניים חושפים את השפעת שטיפת הידיים על העברת מחלות זיהומיות. עם זאת, הפוטנציאל שלה כאסטרטגיה כנגד הסיכון הגלובלי למגיפות לא נבדק במלואו. כאן, אנו משתמשים במודלים אפידמיולוגים וסימולציות מבוססות נתונים כדי להבהיר את התפקיד של מעורבות אינדיבידואלית בהיגיינת ידיים בשדות התעופה, על ההתפשטות הגלובלית של מגיפות. אנו מגלים כי על ידי הגברת מעורבותם של הנוסעים בהיגיינת הידיים בכל שדות התעופה, ניתן לעכב מגפה אפשרית ב- 24% עד- 69%.
עלייה בשיעור שטיפת הידיים בעשרה שדות תעופה מרכזיים בלבד, עשויה להפחית את הסיכון למגיפות בעד 37%.
באופן ספציפי, אם 60% ולא 20% מהמטיילים באוויר ישמרו על ידיים נקיות, הדבר עלול להאט את התפשטות הזיהומים בכמעט 70%, על פי החוקרים.
