מחקר זה בדק את הקשר בין גובה הגוף להיארעות דמנציה כמו גם את ההשפעה של רמת האינטליגנציה, רמת החינוך, סביבת חיים מוקדמת וגורמים משפחתיים על שיעור ההיארעות. בסך הכול נבדקו 666,333 גברים, 70,608 אחים ו- 7388 אחים תאומים שנולדו בין השנים 1939-1959.
מודלים של רגרסיה של קוקס יושמו כדי לנתח את הקשר בין גובה הגוף לדמנציה. נבדקו גם אחים ואחים תאומים בכדי לחקור את תפקידם של גורמים משפחתיים משותפים כולל גנטיקה. בסך הכול אובחנו 10,599 גברים עם דמנציה.
החוקרים מצאו כי קיים קשר בין גובהו של אדם והסיכון לדמנציה שלו – באופן ספציפי נראה כי גברים שהיו גבוהים מהממוצע נמצאו בסיכון נמוך יותר לדמנציה בהשוואה לגברים שהיו נמוכים מהממוצע.
בערך כל תוספת של 6 ס”מ לגובה הממוצע, הייתה קשורה עם ירידה של 10% בסיכון לדמנציה.
