אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מדינות העולם נכנסות בהדרגה לתרדמה. הפעילות הכלכלית מצטמצמת, צריכת החשמל פוחתת ואנשים ממעטים להשתמש בתחבורה. נוסף על המוות והתחלואה, התפרצות מגפת הקורונה גובה מחיר אישי וכלכלי כבד כמעט מכל אדם בעולם, אך כמו כל תופעה מורכבת, יש לה גם כמה צדדים חיוביים, לפחות בהקשר הסביבתי.
פליטת גזי חממה
ההשפעה החיובית הראשונה שנצפתה בעקבות ההתפרצות היא הירידה החדה בכמות גזי החממה, כמו פחמן דו חמצני, שפלטה סין בחודשים ינואר ופברואר. על פי נתונים שהתפרסמו באתר CarbonBrief הבריטי, העוקב אחר התפתחויות בתחום האקלים, הצעדים שנקטה סין עד כה בניסיון לבלום את המגפה, בהם סגירת מפעלים ומניעה ממיליוני אנשים להגיע אל מקומות העבודה, צמצמה ברבע את פליטת הפחמן הדו חמצני של המדינה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. מדובר בכמות העשויה להגיע לכמאתיים מיליון טון של פחמן דו חמצני. בנוסף, הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה מעריכה כי ההשלכות של התפרצות עשויות להקטין את הדרישה העולמית לנפט בחצי אחוז עד לחודש ספטמבר השנה.
המספרים עשויים להישמע גדולים, אך בראייה ארוכה יותר ההפוגה הקלה בפליטת גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בעקבות עצירת התעשייה עלולה להתברר כזניחה. צמצום של רבע בצריכת האנרגיה של סין למשך כמה שבועות יפחית את ערכי הפליטה השנתיים שלה רק באחוז או שניים. ייתכן מאוד גם שלאחר המשבר תעודד הממשלה הסינית את התעשייה המקומית להאיץ את פעילותה, כפי שעשתה לאחר משברים כלכליים בעשורים האחרונים, ובכך תבטל את ההשפעה החיובית שהייתה למשבר העולמי על פליטות גזי החממה.
מסיבה זו, העיניים אולי לא צריכות להיות מופנות כלפי היצרנים, אלא דווקא אל הצרכנים. בעוד שיכולת הייצור של מדינות לא נפגעת, יכולתה של האוכלוסייה לרכוש, כמו גם המוטיבציה שלה לכך בתקופה כזו של מיתון וחוסר ודאות כלכלי, עשויה להיות הגורם שיביא בטווח הארוך לצמצום הצריכה והזיהום שהיא אחראית לו.
מאת אור אליאסון
