אנא סובבו את הטלפון שלכם.
קשה לפספס את ריבוי הכתבות על נגיף הקורונה, SARS-CoV-2 – נגיף שטייל כבר ביותר מדינות מפליקס הארנב. בעודו מתפשט, צצות להן כפטריות אחרי הגשם כתבות רבות בנושא נגיפים, הדבקות, חיסונים והיגיינה – חלקן מדעיות ומבוססות על מחקרים מהימנים וחלקן ניזונות משמועות וממידע שרק מתחזה למדעי. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קורא לתופעה אינפודמיה: כמות עצומה של מידע שאת אמינותו צריך לברור ולבחון. כחלק מאותה אינפודמיה, ישנם לא מעט מדריכים אינטרנטיים המסבירים "כיצד ניתן לחזק את מערכת החיסון נגד הקורונה" וממליצים "להעביר את זה הלאה". כמו שנראה, יש להפעיל שיקול דעת ולעתים קרובות עדיף להתעלם מהם.
מערכת החיסון
נתחיל בבסיס: מהי מערכת החיסון, ולמה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מנסים "לחזק אותה"? תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן מפני גורמים זרים התוקפים את גופנו, ובה בעת לשמור על שלמות הגוף. מולקולות ותאי חיסון שונים עובדים בשיתוף פעולה כדי לשמור על הגוף, גם במצב רגיעה וגם בזמן מחלה. ישנם תאים האחראים ללחוץ על "הגז" ומובילים להתקפה, ותאים או מצבים אחרים המאותתים ללחיצה על ה"בלמים" ולכניסה למצב של רגיעה. האיזון העדין הזה בין התקפה לסובלנות כלפי איברי גופנו או כלפי גורם זר הוא שמביא לחיסול מיידי של מחוללי מחלה, תוך פגיעה מינימלית בנו עצמנו.
במידה ואיזון זה מופר, ההרמוניה עלולה להישבר. כאשר מערכת החיסון מוחלשת, היא אינה מסוגלת לגייס את זרועותיה השונות כך שילחמו בצורה מיטבית בגורם הפוגע. הדבר עשוי להוביל לסרטן, ולהדבקות מרובות ונשנות במחוללי מחלה שונים, כמו חיידקים ונגיפים. חולים מדוכאי חיסון או הסובלים מכשל חיסוני עלולים לחלות בזיהומים אופורטוניסטיים, שנוצרים ממחוללי מחלה שבמצב נורמלי לא מזיקים, או בזיהומים שאדם בריא מתגבר עליהם ללא קושי רב.
מאת עמית בנימין
