- בשנת 2004 מצאה החוקרת שִי ז'נגלי שמערות עטלפים בדרום סין הפכו למאגרים טבעיים של נגיפים ממשפחת הקורונה.
- בדיקות גנטיות הראו שהנגיפים הללו עברו אל בני אדם כמה וכמה פעמים, וחוללו מחלות קטלניות כמו COVID-19.
- ככל שגובר המגע בין בני אדם לחיות בר, כך עולה הסיכון להתפרצות מגפות.
הדגימות המסתוריות מהחולים הגיעו למכון לווירולוגיה בעיר הסינית ווהאן בשעה שבע בערב ב-30 בדצמבר 2019. לא עברו אלא רגעים ספורים לפני שהטלפון הנייד של שִי ז'נגלי (Shi Zhengli) צלצל. על הקו היה הבוס שלה, מנהל המכון. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בווהאן זיהה נגיף קורונה חדש אצל שני חולים מאושפזים שסבלו מדלקת ריאות לא שגרתית, והוא רצה שהמעבדה המפורסמת של שִי תחקור את זה. אם יאששו את הממצא, אזי מדובר במחולל מחלה (פתוגן) חדש שעלול להישקף ממנו איום חמור על בריאות הציבור – משום שהוא שייך לאותה משפחת נגיפים כמו זה שגרם למחלת הסארס, שהדביקה 8,100 איש והרגה קרוב ל-800 מהם בשנים 2002 ו-2003. "עזבי הכול וטפלי בזה מיד", היא משתחזרת את דברי המנהל.
שי, וירולוגית שעמיתיה נוהגים לכנות "אשת העטלפים" של סין, בשל מסעות ציד הנגיפים שלה שערכה במערות עטלפים במהלך 16 השנים האחרונות, יצאה מהכנס שבו השתתפה בשנחאי וקפצה על הרכבת הראשונה לווהאן. "תהיתי אם [רשות הבריאות העירונית] טעתה", היא אומרת. "לא העליתי בדעתי שדבר כזה יקרה בווהאן, במרכז סין". מחקריה העלו שהסכנה הגדולה ביותר למעבר של נגיפי קורונה מבעלי חיים בני אדם נשקפת מהמחוזות הדרומיים, הסובטרופיים: גואנגדונג, גואנגשי ויונאן. חשש רב במיוחד הופנה לעבר העטלפים, שהם פונדקאים מוכרים של נגיפים. אם האשמה היא בנגיפי קורונה, היא זוכרת שחשבה, "האם ייתכן שהם הגיעו מהמעבדה שלנו?"
מאת ג'יין קיו
