בוקר אחד התעורר סטיבן מיקאק (Mikac), הרגיש כאבים ברגל וראה שם סימן קטן ועגול. מיום ליום התחזק הכאב והעיגול גדל, עד שתוכו נפל החוצה כעיסת בשר ומוגלה והשאיר חור ברגל. בבית החולים נאמר לו שמדובר בכיב בורולי (Buruli ulcer) – מחלה שגורם החיידק הטורף Mycobacterium ulcerans. מיקאק נזכר שראה בטלוויזיה דיווח על התפרצות של המחלה הזאת באזור, אך חשב שזה לא הגיוני, כי זוהי מחלה טרופית ובמלבורן, שבה הוא גר, האקלים הוא ממוזג ימי. לאחר שהרופאים וידאו זאת בעזרת דגימת DNA, היה ברור שכמו מאות אוסטרלים אחרים, מיקאק נפל קורבן לחיידק הטורף שגורם לבורולי ומבלבל חוקרים לפחות כמו נגיף הקורונה. לאחר עשורים של מחקר, מדענים עדיין לא בטוחים איך מחלת הבורולי מדבקת ומתפשטת.
החיידק M. ulcerans מפריש חומצות מיקוליות – חומצות שומניות המגינות עליו מתנאי סביבה קשים ומקנות לו יכולת הישרדות גבוהה. כאשר החיידק חודר לגוף האדם החומצות האלה הורסות תאים של מערכת החיסון, ובלעדיהם הזיהום יכול להתפשט בגוף ולגרום למוות של הרקמות. חיידקים שמפרישים חומצות מיקוליות קרויים מיקובקטריה, והם האחראים למחלות כמו שחפת וצרעת; אך בניגוד אליהם, החיידק הגורם לבורולי אינו עובר בקלות מאדם לאדם. מבחינה זו הוא דומה יותר לחיידק הטטנוס, ששורד בסביבה תקופה ארוכה עד שנקרית לו הזדמנות להיכנס לגוף דרך פצע בעור. אולם, בניגוד לטטנוס, חוקרים לא הצליחו לבודד את החיידק הגורם לבורולי ישירות מדגימות אדמה, ממים או מצמחים מהסביבה שבה התרחשה ההדבקה.
מאת ד"ר בת שחר דורפמן
