גישה למי שתייה נקיים היא אחד התנאים הבסיסיים ביותר שבני אדם זקוקים להם כדי לחיות. עם זאת, לפי דוח של ארגון הבריאות העולמי, לכ-2.1 מיליארד אנשים ברחבי העולם אין גישה למים נקיים, והם נאלצים להסתפק במים מזוהמים, המכילים חיידקים או חומרים מזהמים, כגון מתכות ותרכובות אורגניות אשר עלולות לפגוע בבריאות. אחד הגורמים המקשים על מציאת פיתרון לכך הוא הקושי בניטור יעיל של המים. כדי לבדוק את איכות המים ולחפש אחר מזהמים, צריך לקחת דגימות מים למעבדות שיש בהן צוות מיומן וציוד יקר ומתוחכם. במקרים רבים קשה מאוד לעשות זאת: רוב האנשים שאין להם גישה למים נקיים גרים באזורים עם מעט מאוד משאבים ותשתיות. לפיכך יש צורך בפיתוח בדיקה פשוטה וקלה לביצוע, שתוכל לזהות חומרים מזהמים במים בדייקנות ובלי צורך בטכנאים מיומנים ובציוד יקר.
כדי לענות על הצורך הזה, חוקרים מאוניברסיטת נורתווסטרן בארצות הברית פיתחו שיטה קלה ופשוטה לבדיקת חומרים מזהמים במים, אשר פורסמה במאמר בכתב העת Nature Biotechnology. החוקרים לא המציאו טכנולוגיה חדשה לצורך פיתוח השיטה הזאת, אלא ניצלו את יכולתם הטבעית של חיידקים מסוימים לזהות חומרים שונים במים. בתאי חיידקים אלה יש חלבונים שמסוגלים לזהות חומרים שונים בתוך החיידק. חלבונים אלו שייכים למשפחת גורמי השעתוק, שאחראים על בנייה של מולקולות RNA לפי תבנית של DNA, והם מאפשרי את בניית ה-RNA רק לאחר זיהוי של חומר ספציפי.החוקרים הפיקו אפוא את רכיבי המערכת הזאת מחיידקים, והנדסו אותם כך שיפעלו במבחנה ללא צורך בחיידקים חיים. כאשר מוסיפים טיפת מים למבחנת הבדיקה, ייווצרו במבחנה מולקולות RNA רק אם גורמי השעתוק יזהו חומר מזהם ספציפי. היווצרות ה-RNA תגרום לפליטת אור מהמבחנה, וכך יהיה אפשר לראות בקלות אם יש או אין חומר מזהם מסוים במים.
מאת נדב גולדברג
