אנא סובבו את הטלפון שלכם.
חם בחוץ,
הקיץ כאן,
אתם חולים בצננת
ומאשימים את המזגן.
זו לא אשמתו.
צננת, למרות שמה, אינה קשורה לקור; היא נגרמת מזיהומים נגיפיים ואפשר לחלות בה בכל עונות השנה.
קיימים יותר מ-200 זני נגיפים הגורמים לבני אדם לחלות במחלה קלה עד בינונית של דרכי הנשימה העליונות, כלומר בצננת. תסמיני המחלה יכולים לכלול אף דולף, נזלת וגודש באף, כאב גרון, שיעול, התעטשות, עייפות, כאב ראש וחום. הנגיפים הנפוצים ביותר הגורמים לה, בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, קרויים ריינו-וירוסים. שמם נגזר מיוונית והולם אותם היטב: rhinos פירושו "של האף". בתקופות השיא, באביב ובתחילת הסתיו, עד 80 אחוז ממקרי הצננת נגרמים מנגיפים אלה.
גם נגיפי קורונה עלולים לגרום לצננת. לא, לא SARS-CoV-2, שגורם ל-COVID-19, אלא קרובי משפחתו, שנמצאים איתנו כבר שנים רבות. בין עשרה לשלושים אחוזים מהצננות בבני אדם נגרמות מאחד מנגיפי הקורונה הנפוצים. הם גורמים לצננת בעיקר בחורף, אך קצתם יכולים לגרום לה גם בתחילת הקיץ ובסתיו. בנוסף לריינו ולקורונה ידועים גם נגיפים אחרים שיכולים לגרום למחלה.
אנשים נדבקים בנגיפים אלו ישירות מאדם חולה או לחלופין בעקבות מגע במשטחים מזוהמים, לא דרך המזגן. עם זאת, כשאנחנו מפעילים מזגן אנחנו לרוב סוגרים את החלונות. שהייה בחדר סגור ולא מאוורר עם אדם חולה, שהגיע למשרד או קפץ לביקור במקום לנהוג באחריות ולהישאר בבית, מגדילה את הסיכוי להידבק ממנו. זה נכון לכל חדר סגור, בכל עונה.
מאת נעם לויתן
