חוקרים בארצות הברית מצאו כי בביצוע מטלות כתיבה בעזרת ChatGPT המעורבות הקוגניטיבית פחתה והחשיבה נהייתה שטחית.
בינה מלאכותית היא כבר מזמן לא מונח מעורפל מספרי מדע בדיוני. בעשור האחרון, ובעיקר מאז ההשקה של ChatGPT בסוף 2022, היא הפכה לכלי יומיומי שמלווה אותנו בכתיבת מיילים, בניסוח עבודות, בעריכת תמונות, בהכנת מצגות ואפילו בקבלת החלטות אישיות. תאגידים כמו OpenAI, גוגל, אנת’רופיק ומטא שועטים קדימה במרוץ מודלים מתקדמים, כל אחד מהם מבטיח יכולות גדֵלות והולכות, תשובות חכמות יותר, וידידותיות גבוהה יותר למשתמש. וכשהכלים האלו זמינים לכל אחד, לא מפתיע שהם גם הופכים לחלק אינטגרלי מהלמידה, מהעבודה ומהחשיבה עצמה.
היתרונות של השימוש בבינה מלאכותית ברורים למדי. מחקר שפרסמו חוקרים מ־MIT וסטנפורד ב־2023 הראה שאנשים שנעזרו ב־GPT במשימות כתיבה הצליחו להשלים את המטלה מהר יותר – ב־40 אחוז פחות זמן – ואף קיבלו ציונים גבוהים יותר על בהירות ואיכות. מחקר אחר, שהתמקד בצוותי פיתוח תוכנה, מצא שהם עבדו עד 56 אחוז מהר יותר כשהשתמשו בעוזר ה-AI בכלי המתכנתים git. במילים אחרות, מדובר בכלי שמגדיל תפוקה, משפר תוצרים ומייעל תהליכים.
אבל לא הכל ורוד. מחקר שפרסמה באתר פרסום מקדים קבוצת חוקרים מה־MIT Media Lab בדק לראשונה מה קורה למוח שלנו בזמן השימוש במודלי שפה גדולים, כמו ChatGPT – והתוצאות מטרידות. החוקרים בדקו 54 משתתפים שביצעו מטלות כתיבה בשלושה תרחישים שונים: ללא עזרים כלל, תוך כדי שימוש במנוע חיפוש, ובשילוב GPT. במקביל, הם נמדדו באמצעות EEG – טכנולוגיה שבוחנת את הפעילות החשמלית של המוח – ונבדקו גם ברמת הזיכרון, התפיסה והבעלות האישית על התוצרים.
חשיבה שטחית
למרות שמדובר במחקר קטן יחסית, הממצאים היו חד־משמעיים. הקבוצה שעבדה עם ChatGPT הראתה את הפעילות המוחית הנמוכה ביותר מבין השלוש, בעיקר באזורים הקשורים לחשיבה יצירתית, זיכרון עבודה ושליטה קוגניטיבית. בזמן כתיבה ללא עזרים, המשתתפים הפעילו רשתות מוחיות רבות ויצרו חיבורים בין אזורים שונים – פעילות שמעידה על מעורבות קוגניטיבית עמוקה. אך כשהם הסתמכו על הבינה המלאכותית, המעורבות הזו נחלשה משמעותית, והחשיבה הפכה שטחית ומבוססת בעיקר על קלט-פלט. החוקרים כינו את התופעה “חוב קוגניטיבי”: ככל שאנחנו מסתמכים יותר על הכלי, כך המוח שלנו עובד פחות – וכשאנחנו מתבקשים לחשוב לבד, קשה לנו לחזור לרמת התפקוד הקודמת.
יתרה מזאת, כאשר המשתתפים התבקשו להיזכר במשפטים שכתבו בעזרתו של מודל השפה, הם התקשו לעשות זאת ואף דיווחו על תחושת ניכור לתוצרים. במילים אחרות, לא רק שהמוח פעל פחות – גם תחושת השליטה על הכתיבה נפגעה.
האם זה אומר שעלינו לוותר על בינה מלאכותית? לא בהכרח. בדיוק כמו חישוב בעזרת מחשבון או ניווט בעזרת תוכנות GPS, גם ChapGPT ודומיו יכולים להיות כלי עזר מצוינים – כל עוד אנחנו יודעים מתי ואיך להשתמש בהם. המפתח הוא מודעות: לא להפוך את הכלי לתחליף לחשיבה, אלא למנוף שמרחיב אותה. לתת למוח לעבוד, גם כשאפשר לחסוך לו מאמץ. לשלב בין רעיונות שהגיעו מהמודל לבין חיבורים אישיים, זיכרון והסקה אנושית. כך נוכל ליהנות מהיכולות של הבינה המלאכותית – בלי לאבד את היכולת המוחית הטבעית שלנו בדרך.
מאת: שגב נוה טסה
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
