על אף שפציעות בגידים נפוצות מאוד, הן נוטות להחלים עם רקמה צלקתית, שהיא פחות גמישה ונוטה יותר לפציעות עתידיות. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Bone Research, מראה כי תאים “מזדקנים” מסוג p16INK4a, שנתפסו בעבר כמזיקים, ממלאים תפקיד מפתח בריפוי גידים פגועים על ידי מעבר מ”מצב זקנה” ל”מצב תיקון”.
המחקר בוצע על עכברים עם פציעות בגיד אכילס, והחוקרים השתמשו בריצוף RNA ברמת התא הבודד על מנת לעקוב אחר פעילות הגנים בתאים ובזמנים השונים.
החוקרים גילו, כי כעבור שבעה ימים מהפציעה חל זינוק חד במספר התאים המדוברים ברקמה הפגועה.
בניסויי תרביות תאים בשילוב תרופות שונות התגלה כי מתקיימת בתאים הסרה של חסימה אפיגנטית מגנים האחראיים על התיקון, מה שמאפשר להם להפריש קולגן ולעודד צמיחת כלי דם ועצבים. הסרת התאים הנ”ל מסביבת הניסוי הובילה לריפוי פגום, לסיבי קולגן לא מאורגנים ולדלקת מוגברת.
