קנדידה, ובעיקר קנדידה אלביקנס, גורמת לעיתים קרובות לדלקות ברירית הפה, הקשורות לשימוש בשיניים תותבות, זאת לאור יכולתה של הפטרייה ליצור ביופילם על משטחים. מטרת הסקירה הייתה להשוות את היעילות של חומרי ניקוי שונים להפחתת זני קנדידה על שיניים תותבות נשלפות.
הסקירה, שכללה 10 מחקרים מבוקרים, מצאה כי חומרי חיטוי כימיים, כגון סודיום היפוכלוריד, כלור הקסידין וטבליות של פראוקסיד, הביאו להפחתה של 80-100% ביצירת המושבות, במרבית המחקרים, כאשר חלקם דיווחו על הכחדה מלאה של הביופילם. מנגד, חומרים לא כימיים הביאו להפחתה של 40-85% בלבד.
חומרי חיטוי כימיים גרמו לעלייה בחספוס פני השטח ולשינויי צבע של התותבות במרבית המחקרים, בעוד שחומרי ניקוי לא כימיים שמרו על אינטגרציית החומר, והועדפו על ידי הנבדקים, במונחים של טעם טוב יותר וקלות השימוש.
