הנחיות המדגישות ריחוק חברתי ספציפי (1 או 2 מטרים) בין אינדיבידואלים על מנת להפחית את הסיכון להדבקה בקורונה, מבוססות על מידע דיכוטומי ולא מעורכן הנוגע לגודל הטיפות הנפלטות ממערכת הנשימה, כך מפרסם ה-BMJ.
החוקרים מציינים כי טיפות נפוצות במגוון גדלים – לא רק קטנות או גדולות – ובנוסף לגודלן, האוויר הננשף וזרימת האוויר הסביבתית משפיעים באופן משמעותי על התפשטות הטיפות. קיימים מחקרים המציינים כי טיפות מסוימות עשויות להגיע למרחק של 6-8 מטרים. ולכן יש לקחת בחשבון גורמים שונים על מנת לקבוע מהו הריחוק החברתי הנחוץ.
לדוגמא, בחללים סגורים וצפופים ועם אוורור לקוי וכאשר האנשים אינם לובשים מסכות יש לשקול ריחוק של מעל לשני מטר.
