ירידה במשקל אצל חולה סרטן אינה תמיד תוצאה פשוטה של ירידה בתיאבון. בחלק מהמטופלים מתפתחת קכקסיה (Cachexia) – תסמונת מטבולית מורכבת שבה הגוף מאבד משקל, מסת שריר ולעיתים גם שומן, כתוצאה משילוב של דלקת מערכתית, שינויים מטבוליים והשפעת הגידול עצמו. התסמונת עלולה לפגוע בכוח, בתפקוד וביכולת לסבול טיפול אונקולוגי, והיא קשורה לפרוגנוזה גרועה יותר. מחקר גדול שפורסם בכתב העת Nature Medicine ב-12 באוקטובר 2026 מציע כי ייתכן שאפשר לזהות חלק מהמטופלים הנמצאים בדרך לקכקסיה עוד לפני שהירידה במשקל הופכת בולטת.
מחקר של יותר מ-52 אלף חולי סרטן
החוקרים ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג (Memorial Sloan Kettering Cancer Center) ניתחו נתונים קליניים וגנומיים של 52,236 מבוגרים עם סרטן, שנאספו בין השנים 2010-2024 במסגרת תוכנית הריצוף MSK-IMPACT. המאגר כלל כ-1.7 מיליון מדידות חוזרות של משקל ומדד מסת גוף, לצד בדיקות דם, נתוני הדמיה, מידע על התקדמות המחלה ופרופיל גנטי של הגידול.
כדי להגדיר אירוע של ירידה במשקל הקשורה לקכקסיה, החוקרים השתמשו בקריטריונים מקובלים: ירידה של לפחות 5% ממשקל הגוף בתוך שישה חודשים, או ירידה של לפחות 2% אצל מטופלים שמדד מסת הגוף שלהם מלכתחילה נמוך מ-20.
בדרך זו זוהו 30,938 אפיזודות של ירידה במשקל. כמעט 47% מהמטופלים חוו לפחות אפיזודה אחת, והירידה הממוצעת במהלך אפיזודה הייתה כ-10.5% ממשקל הגוף.
הסיכון אינו זהה בכל סוגי הסרטן
השכיחות הייתה שונה מאוד בין גידולים. בסרטן הלבלב כ-72.7% מהמטופלים עמדו לפחות פעם אחת בקריטריון לירידה קכקטית, ובסרטן הקיבה השיעור היה כ-71.7%. בסרטן המעי הגס השיעור היה כ-49.6%, בעוד שבסרטן הערמונית הוא היה כ-26.1% בלבד.
חשוב מכך, האפיזודות נטו להתרכז סביב תקופות של התקדמות המחלה, ונקשרו להישרדות נמוכה יותר כמעט בכל סוגי הסרטן שנבדקו. כלומר, הירידה במשקל אינה רק תופעת לוואי נלווית: היא עשויה להיות חלק מתהליך ביולוגי המתרחש במקביל להחמרת המחלה.
חתימה שמופיעה בבדיקות דם שגרתיות
אחד הממצאים המעניינים ביותר היה דפוס עקבי בבדיקות הדם. סביב אפיזודות של קכקסיה נצפו ירידה באלבומין, ירידה בהמוגלובין ובספירת תאי הדם האדומים, ועלייה באנזימי כבד. בנוסף נראתה עלייה בתאי דם לבנים ובנויטרופילים, ממצאים העשויים לשקף מרכיב דלקתי ומטבולי.
הנקודה הפרקטית היא שחלק מהשינויים היו עדינים. אלבומין, למשל, יכול היה לרדת ועדיין להישאר בתוך תחום הנורמה. לכן בדיקה בודדת “תקינה” אינה בהכרח מספרת את כל הסיפור; ייתכן שהמגמה לאורך זמן חשובה יותר מהערך בנקודת זמן אחת.
גם הגנטיקה של הגידול קשורה לסיכון
החוקרים מצאו קשר בין מוטציות מסוימות בגידול לבין הסיכון לקכקסיה. הבולטת שבהן הייתה מוטציה ב-TP53, שנקשרה לסיכון מוגבר לאפיזודות של ירידה במשקל במספר סוגי סרטן, בהם ריאה, שד וערמונית. בסרטן המעי הגס נמצאו גם קשרים למוטציות ב-SMAD4 וב-KRAS.
הממצא אינו מוכיח שהמוטציות עצמן גורמות לקכקסיה, אך הוא מחזק את ההשערה שלביולוגיה של הגידול יש תפקיד ישיר בתהליך, מעבר לשלב המחלה או לירידה בתיאבון בלבד.
האם אפשר לנבא מי עומד לרדת במשקל?
על בסיס הנתונים בנו החוקרים מודלים לחיזוי סיכון קרוב לירידה קכקטית בחולי סרטן ריאה, מעי גס וערמונית. המודלים שילבו נתונים כמו שלב המחלה, מצב תפקודי, מדד מסת גוף ומאפיינים גנטיים של הגידול. לאחר מכן הם נבדקו באוכלוסייה חיצונית ועצמאית של 5,785 מטופלים ממכון הסרטן דנה-פארבר.
הביצועים היו בינוניים, עם מדדי הבחנה של כ-0.64-0.67. זה מספיק כדי להראות שיש אות שניתן לזהות, אבל עדיין רחוק מכלי שאפשר להכניס מחר למרפאה ולקבל באמצעותו החלטות אישיות.
מה המחקר עדיין לא יכול לומר?
זהו מחקר תצפיתי המבוסס על רשומות רפואיות אמיתיות, ולכן הוא מצביע על קשרים ואינו מוכיח סיבתיות. בנוסף, משקל ומדד מסת גוף אינם מבחינים בין אובדן שריר לאובדן שומן – הבחנה מרכזית בקכקסיה. גם טיפולים אונקולוגיים, זיהומים, בחילות, כאב וגורמים נוספים יכולים להשפיע על המשקל ועל בדיקות הדם. האוכלוסייה הגיעה בעיקר ממרכזי סרטן גדולים בארה”ב, ולכן יידרש אימות נוסף לפני יישום רחב. המודל הוא כרגע כלי מחקרי, לא בדיקה קלינית מאושרת.
המסר לרוקח
קכקסיה אינה “סתם ירידה במשקל” ואינה נפתרת בהכרח בהמלצה לאכול יותר. ברגע שמתחיל אובדן משמעותי של מסת שריר, קשה לעיתים להחזיר את הגלגל לאחור. לכן היתרון הגדול של גישה המבוססת על נתונים שגרתיים עשוי להיות בזיהוי מוקדם – לפני שהמטופל נראה רזה יותר או מדווח על חולשה משמעותית.
הרוקח, במיוחד במרפאה אונקולוגית או בקהילה שבה מתקיים מעקב רציף, יכול לשים לב למגמה: ירידה חוזרת במשקל, שינוי בתיאבון, ירידה באלבומין או בהמוגלובין, חולשה והפחתה בתפקוד. אלה אינם אבחנה לקכקסיה, אך הם בהחלט סיבה להפנות להערכה מוקדמת של הצוות האונקולוגי והתזונתי.
המחקר החדש אינו מספק עדיין בדיקת סקר מוכנה לשימוש, אך הוא משנה את הכיוון: במקום לזהות קכקסיה רק לאחר שהמשקל כבר ירד, ייתכן שבעתיד נוכל לזהות את הסיכון מראש – ולהתערב בזמן שבו עדיין אפשר להשפיע.
מקורות
המחקר המקורי בכתב העת Nature Medicine, 12.10.2026:
Nature Medicine – Cancer cachexia study
סקירת המחקר של Memorial Sloan Kettering Cancer Center:
Memorial Sloan Kettering – Cachexia insights
Pharmaline Professional
