חוקרים מספרד, בלגיה וארה”ב נעזרו בשיטות מדידה מתוחכמות, על מנת לבחון את התנהגות נוזלי הריאות תחת תנאי מתיחה ודחיסה מחדש, במעבדה. נוזלי גופנו נתונים להשפעה דומה, כאשר הריאות מתרחבות בשאיפה ומתכווצות שוב בנשיפה.
במסגרת הניסוי דימו החוקרים את התנועתיות המתרחשת במהלך נשימות רגילות ועמוקות.
החוקרים מצאו כי לאחר נשימה עמוקה, מתח פני השטח פחת באופן משמעותי, דבר המסביר את התחושה הפיסית של הקלה בחזה לאחר נשימה עמוקה.
“בגבולות המגע עם האוויר קיימת שכבת פני שטח קשיחה יותר, כאשר תחתיה קיימות מספר שכבות רכות יותר. כאשר הנוזלים אינם מצויים בתנועה למשך זמן, או מצויים בתנועה קלה על רקע נשימה רדודה, שכבות אלו חוזרות לשיווי המשקל, ולכן קיים צורך בנשימה עמוקה מפעם לפעם, על מנת לשחזר את היחסים האידיאליים בין השכבות”, סיכמו החוקרים.
