מחקר אמריקאי זיהה קלובטאזול בלתי מוצהר במוצרים שנמכרו ברשת, מה נמצא בבדיקות, ומה אפשר להסיק בזהירות לגבי ישראל.
קרם שנרכש באינטרנט ומבטיח להקל על מחלת עור עשוי להיתפס כמוצר פשוט לשימוש, במיוחד כשהוא מתואר כצמחי או טבעי. מחקר שפורסם ב- JAMA Network Open ב-8 באוקטובר 2026 מצא סטרואיד עוצמתי שלא הוצהר על התווית בשישה מתוך 18 מוצרי עור שנמכרו ברשת. הממצא מעורר צורך בערנות מקצועית, אך אינו מאפשר להסיק על כלל המוצרים ללא מרשם או על השוק בישראל. עבור הרוקח הישראלי, חשוב להבין גם את ההבדל בין שיווק מסחרי מוסדר לבין רכישה אישית מאתר זר. 1]]
מה נמצא בבדיקות
החוקרים רכשו מוצרים שנבחרו מראש בשל טענות טיפוליות, מאפיינים מחשידים או דמיון למוצרים בעייתיים. בבדיקות מעבדה זוהה קלובטאזול פרופיונאט (clobetasol propionate), קורטיקוסטרואיד מקומי עוצמתי במיוחד המחייב מרשם בארה״ב. בכל אחד מששת המוצרים החיוביים נבדקו שלוש יחידות, ובכולן נמצא החומר. הריכוזים נעו בקירוב בין 0.01% ל-0.46%; הריכוז הגבוה ביותר היה פי 9.2 מהריכוז 0.05% בתכשירים מאושרי FDA. זהו יחס בין ריכוזים, ואין לפרשו כעלייה זהה בעוצמת ההשפעה הקלינית. 1]]
בשניים מהמוצרים נמצאו גם מיקונאזול או טרבינפין ללא הצהרה בתווית. שלושה מהמוצרים המכילים קלובטאזול נועדו להבהרת העור. חשוב במיוחד: שיעור המוצרים החיוביים, כשליש מהמדגם, הוא תוצאת סריקה ממוקדת של מוצרים שנבחרו מראש, ולא אומדן לשכיחות סטרואידים מוסתרים בשוק. המחקר גם לא בדק נזק קליני אצל המשתמשים. 1]]
מדוע חשיפה בלתי ידועה עלולה להזיק
סטרואידים מקומיים הם טיפול חשוב במחלות עור כשבוחרים תכשיר מתאים ומשתמשים בו לפי ההנחיות. כאשר החומר מוסתר, המשתמש אינו יכול להתאים את משך הטיפול, הכמות או אזור המריחה לעוצמתו. ההקלה בדלקת עלולה לעודד שימוש חוזר בלי לדעת שמדובר בחשיפה לתרופה.
שימוש ממושך בסטרואיד חזק עלול לגרום לדלדול העור ולתגובות עוריות; שימוש על שטחים נרחבים עלול להשפיע גם על רמות הסוכר ועל התפקוד ההורמונלי של בלוטות יותרת הכליה. באזהרה קודמת על מוצר שהכיל סטרואיד בלתי מוצהר, ה-FDA הדגיש כי גם הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתגובות לא רצויות. לכן, כשיש חשד לחשיפה ממושכת, יש להפנות להערכה רפואית ולתכנון המשך הטיפול. 2]]
כיצד מוסדרים תמרוקים בישראל
בישראל קיימת מסגרת רגולטורית לתמרוקים, באחריות משרד הבריאות. בעקבות רפורמת התמרוקים, מסלולי השיווק כוללים הודעה על שיווק, המכונה נוטיפיקציה, לצד רישיונות שניתנו בעבר. במסלול הבסיסי נדרש תיק תמרוק; במוצר מיובא נדרשים גם מסמכים בהתאם למסלול ולדין. העוסקים בתמרוקים, ובהם יצרנים ויבואנים, חייבים ברישוי התמרוק. [3, 4]
נוטיפיקציה אינה מעידה שמשרד הבריאות ביצע בדיקת מעבדה פרטנית לכל מוצר לפני שיווקו. היא חלק ממערכת של דרישות, אחריות העוסקים ופיקוח רגולטורי. הציבור יכול לבדוק במאגר התמרוקים אם למוצר קיים רישיון או שנמסרה לגביו הודעת שיווק. המחקר האמריקאי אינו ראיה לכשל במערכת הישראלית או לנוכחות סטרואידים במוצרים המשווקים כאן כדין. [3, 5]
רכישה אישית מאתר זר מחייבת בירור נוסף
יבוא אישי לשימוש עצמי או משפחתי הוא מסלול שונה מיבוא לשיווק מסחרי. בעמוד משרד הכלכלה העוסק ביבוא אישי של קרם לעור מצוין שלא חלים תנאים ליבוא, בכפוף לכמות המותרת ולתנאי היבוא האישי. אין בכך אישור לבטיחות ההרכב או קביעה שמוצר המכיל מרכיב מוסתר הוא תמרוק רגיל. 6]]
מוצר המוזמן ישירות מחו״ל אינו בהכרח מופיע במאגר הישראלי או משווק באמצעות גורם אחראי בישראל. לכן מקור הרכישה רלוונטי לבירור המקצועי. עם זאת, אין בסיס לקבוע שהתופעה קיימת בישראל רק ביבוא אישי, או שכל מוצר כזה חשוד. היעדר רישום במאגר אינו כשלעצמו הוכחה לנוכחות סטרואיד.
מה הרוקח יכול לעשות
בשיחה עם מטופל המשתמש בקרם לא מוכר, כדאי לבקש לראות את האריזה ולברר היכן נקנה, מי היצרן ומה מצוין ברשימת המרכיבים. חשוב לשאול כמה זמן משתמשים בו, באילו אזורים ובאיזו כמות, במיוחד כשמדובר במריחה על הפנים, בשימוש בילדים או במחלת עור כרונית.
שיפור מהיר כשלעצמו אינו מוכיח נוכחות של סטרואיד, אך בשילוב מקור לא ברור, תווית חסרה או שינויים בעור הוא מצדיק בירור. אפשר לסייע בחיפוש במאגר התמרוקים ובהשוואת פרטי המוצר, ובמקרה של חשד לתופעת לוואי או להרכב בלתי מוצהר להפנות לרופא ולדיווח למשרד הבריאות.
לצורך הבירור כדאי לשמור צילום של האריזה, שם המוצר המדויק, מספר האצווה וקישור למוכר. התאמה לשם דומה במאגר אינה מספיקה כשפרטי היצרן או האריזה שונים. אין לאבחן את תכולת הקרם על סמך התגובה לטיפול בלבד, ואין להתייחס לביקורות צרכנים כתחליף למידע על ההרכב. כאשר התכשיר הוא תרופה, יש לבדוק את רישומו ואת העלון במאגר התרופות, ולא להסתפק בחיפוש במאגר התמרוקים.
המסר למטופל צריך להיות ענייני: הכיתוב ״טבעי״ והעובדה שמוצר זמין לרכישה ללא מרשם אינם מבטיחים שתכולתו תואמת את התווית. תפקיד הרוקח הוא לזהות חשיפה אפשרית, לעודד שימוש במוצרים ממקור אמין ולסייע בהמשך טיפול מתאים, תוך שמירה על ההבחנה בין ממצא מחקרי בחו״ל לבין מידע מוכח על מוצר מסוים בישראל.
מקורות
2. מנהל המזון והתרופות האמריקאי — אזהרה על סטרואידים בלתי מוצהרים במוצר Skin-Cap
3. משרד הבריאות — הודעה על שיווק תמרוק במסלול הבסיסי
