ב־22 בספטמבר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, חולל סערה שהכתה גלים בעולם, כאשר הוא קרא לנשים בהריון להימנע מלקחת פרצטמול (Tylenolבארה”ב אקמול, דקסמול ועוד בישראל), בהנחה שיש קשר בין השימוש לרמות מוגברות של אוטיזם והפרעות נוירו‑התפתחותיות.
פרצטמול הוא אחת מהתרופות הפופולריות ביותר לשיכוך כאב והורדת חום, והוא נחשב בבתי חולים ובקהילה כבטוח יחסית לשימוש במהלך ההיריון. עם זאת, בשנים האחרונות בספרות מדעית הייתה הצפה של מחקרים תצפיתיים שמצביעים על קישורים אפשריים בין שימוש בפרצטמול בזמן ההיריון לבין תופעות נוירו‑התפתחותיות לילד כמו ADHD (הפרעת קשב־וריכוז) ואוטיזם, וכן פגיעה אפשרית בהתפתחות מערכת הרבייה אצל בנים או הסיכון לבעיות גופניות אחרות.
המגזין המדעי Nature בוחן את הטענות האלה ודן בשאלה מה יקרה אם נשים בהריון יפסיקו לחלוטין את השימוש בפרצטמול?
מה אומר המאמר ב־Nature?
המאמר טוען כי קריאה לפסול לחלוטין את השימוש בתרופה עשויה להיות מסוכנת: החום, הדלקות או הכאבים שהיו מטופלים באמצעות התרופה עשויים לגרום לנזק לעובר אם לא יטופלו כלל.
הגישה המוצעת היא זו של איזון: שימוש רק במינון הנמוך האפשרי, לפרק־זמן קצר, ובהיוועצות רפואית. כמו כן, המאמר מדגיש שהמחקרים התצפיתיים אינם מוכיחים סיבתיות, כלומר, לא ניתן לקבוע ש‑פרצטמול גורם ל‑ADHD והם חשופים להטיות משתנות.
הכותבים קוראים לקדם מחקרים מבוקרים, מעקבים ארוכים, בחינת מינונים ותזמונים כדי לבדוק אם יש השפעה סיבתית אמיתית.
המאמר גם פונה לגופים רפואיים וקובעי מדיניות, וממליץ שהם ינחו נשים בהריון בצורה סבירה ואחראית כדי לא להפחיד או לכפות הימנעות מוחלטת, ויעדיפו תקשורת שקופה עם הסברים מדעיים על הסיכויים והסיכונים.
כדי לקבל תמונה עמוקה ומאוזנת יותר, נצלול למאמר משלים מ־Nature Reviews שכותרתו “Paracetamol use in pregnancy — neglecting context promotes : misinterpretation”.
במאמר זה, קבוצת חוקרים מבקשת להזהיר מפני פרשנות קיצונית של המחקרים על פרצטמול בהיריון. הם מסייגים את הגישות שממליצות להגביל מאוד את השימוש, ומדגישים שכשמדברים על תרופות, במיוחד בהריון, תמיד צריך לחשוב במונחי סיכון־תועלת.
המאמר מציג גם את הצד השני של המטבע:
- אם מטפלים בכאב או חום באופן בלתי מספק, זה עלול להזיק גם לאם וגם לעובר: חום גבוה יכול להוות גורם מום עצבי, דלקות עשויות לפגוע ברקמות, ובנוסף כאב כרוני משפיע על מערכת ההורמונים, על שינה, על מצב נפשי, כל אלה עשויים להשפיע גם על העובר.
- האלטרנטיבות לפרצטמול כמו NSAIDs תרופות נוגדות דלקת או אופיאטים אינן תרופות חסרות סיכון בהריון. NSAIDsבשלב מאוחר של ההיריון עלולות לסגור prematurely את הצינור בין כלי הדם בראות העובר, (ductus arteriosus) לגרום לירידה בנוזל מי־השפיר ועוד.
- החוקרים ב־ Nature Reviews טוענים שהבלבול הציבורי נובע לעתים מאי־הבנה של ההקשר. למשל, לא מתייחסים למינון, לתדירות השימוש, לגורמי רקע אחרים, ורוב המחקרים תלויים בדיווח עצמי, במדידה בלתי מדויקת ושונות גדולה בין אוכלוסיות.
- החוקרים מתנגדים לקריאות לרגולציה מחמירה, כמו הגבלת מכירה של פרצטמול או הוספת תוויות אזהרה חמורות, בטענה שהראיות הנוכחיות אינן מספיק חזקות כדי להצדיק צעדים כאלה.
לסיכום, המאמר מ־Nature Reviews מוסיף מימד חשוב ובעיקר לא למהר לערער על תרופה שברור שהיא שימושית במצבים שבהם אין תחליף טוב יותר.
מסקנות והמלצות זהירות
- נכון להיום, אין ראיות חזקות שמוכיחות שפרצטמול בהריון גורם ישירות ל־ADHD או אוטיזם.
- עם זאת, אותות חוזרים במחקרים תצפיתיים מעוררים חשד לגורמים אפשריים שדורשים חקירה מעמיקה.
- ההמלצה הפרקטית היא: אם יש צורך, להשתמש במינון הנמוך האפשרי, בפרקי זמן קצרים, ותחת השגחה רפואית.
- לא מומלץ להימנע לחלוטין מהתרופה אם יש צורך באמת (כאב, חום), זה עלול להיות רשלני יותר.
- יש צורך דחוף במחקרים איכותיים: ניסויים מבוקרים, מדידת ביומארקרים (למשל רמות בדם), מעקבים לאורך שנים, השלמת משתנים ביולוגיים ותורשתיים, השוואה בין אחים ועוד.
