טיפול CAR-T נחשב לאחת מפריצות הדרך הגדולות של האונקולוגיה בעשור האחרון. בניגוד לתרופה שניתנת שוב ושוב ונעלמת בהדרגה מהגוף, כאן מדובר למעשה ב”תרופה חיה”: תאי מערכת החיסון של המטופל עוברים הנדסה גנטית, מוחזרים לגופו – ומקבלים יכולת לזהות ולתקוף את תאי הסרטן.
אבל כמה זמן הם באמת נשארים שם?
מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, המיועד לפרסום ב־Nature Medicine מספק תשובה יוצאת דופן: תאי CAR-T המכוונים נגד CD19 יכולים להישאר בגופם של חולי לימפומה במשך עשור ואף יותר לאחר עירוי יחיד.
הממצא עשוי לעזור להסביר תופעה שכבר נצפתה בשנים האחרונות: חלק מהחולים בממאירויות של תאי B משיגים הפוגה ממושכת מאוד לאחר טיפול חד-פעמי ב־CAR-T
מהו בעצם CAR-T ?
CAR הוא קיצור של Chimeric Antigen Receptor – קולטן אנטיגני כימרי.
בטיפול נלקחים מהמטופל תאי T – תאים מרכזיים של מערכת החיסון – ובמעבדה מוחדר אליהם גן המקודד לקולטן מלאכותי. הקולטן מאפשר לתאי ה־T לזהות חלבון מסוים על פני תא המטרה.
במקרה של CD19 CAR-T המטרה היא CD19 – חלבון הנמצא על פני תאי B ובהם גם תאי B ממאירים בסוגים שונים של לימפומה ולוקמיה.
לאחר ההנדסה התאים מורבים במעבדה ומוחזרים למטופל בעירוי. מכאן מתחיל תהליך יוצא דופן: הם יכולים להתרבות בתוך הגוף, לזהות תאים הנושאים CD19 ולהשמיד אותם.
כלומר, בניגוד לתרופה קונבנציונלית, המנה שניתנה אינה בהכרח סוף הטיפול. התאים עצמם עשויים להמשיך לחיות בגוף.
מעקב שנמשך יותר מעשור
החוקרים עקבו אחר חולים עם לימפומות של תאי B שטופלו באחד הניסויים המוקדמים ב־CTL019 – הטיפול שהפך בהמשך ל־tisagenlecleucel.
המעקב הקליני המקביל, שפורסם ביוני 2026 ב־New England Journal of Medicine כלל 38 חולים עם לימפומה שאינה הודג'קין חוזרת או עמידה לטיפול: 24 עם large B-cell lymphoma ו־14 עם follicular lymphoma .
משך המעקב החציוני הגיע ל־10.1 שנים, וחלק מהחולים כבר נמצאים במעקב במשך 11.5 שנים.
התוצאה המרשימה ביותר: בקרב החולים שהשיגו תגובות ממושכות, ניתן היה לזהות את החומר הגנטי של תאי ה־CAR-T שנים רבות לאחר העירוי. נוכחות גבוהה יותר ומתמשכת של ה־CAR transgene הייתה קשורה לתגובה ארוכת טווח.
במילים פשוטות: אצל חלק מהחולים, הטיפול שקיבלו לפני עשור עדיין נמצא בגוף.
ומה קרה ללימפומה?
גם הנתונים הקליניים מרשימים.
לאחר עשר שנים, שיעור ההישרדות ללא לימפומה עמד על 32% בחולים עם large B-cell lymphoma ועל 47% בחולים עם follicular lymphoma..
חשוב עוד יותר: לא נצפו הישנויות חדשות של הלימפומה לאחר 5.4 שנים.
הנתון הזה אינו מוכיח שכל חולה שנותר ללא מחלה לאחר תקופה זו נרפא, אך הוא מחזק מאוד את האפשרות שבחלק מהמטופלים טיפול CAR-T עשוי להביא לשליטה ארוכת טווח במחלה – ואולי אף לריפוי.
האם התאים שנותרו עדיין פעילים?
זו אחת השאלות המעניינות ביותר.
הישארותו של רצף גנטי של CAR בגוף אינה בהכרח מוכיחה שהתאים עדיין מבצעים פעילות אנטי-סרטנית משמעותית. אולם מחקרים קודמים של אותה קבוצת מחקר הראו כי תאי CAR-T ארוכי חיים אינם בהכרח “שרידים” חסרי פעילות.
במחקר קודם שפורסם ב־Nature תאי CAR-T נמצאו יותר מעשר שנים לאחר הטיפול בחולי CLL. התאים שנותרו היו בעיקר תאי CD4+ בעלי מאפיינים ציטוטוקסיים, והראו סימנים של פעילות והתרבות מתמשכת.
הממצאים החדשים בלימפומה מרחיבים את התמונה מעבר למספר קטן של חולי לוקמיה ומחזקים את ההשערה כי בחלק מהמטופלים נוצרת אוכלוסיית CAR-T המסוגלת לשרוד שנים רבות.
אפשר לחשוב עליה כעל מערכת מעקב חיסונית ארוכת טווח: תאים מהונדסים שנותרו בגוף ועשויים להגיב אם יופיעו מחדש תאים המבטאים CD19
יש לכך גם מחיר
CD19 אינו נמצא רק על תאי הלימפומה, אלא גם על תאי B תקינים. לכן פעילות ממושכת של CAR-T נגד CD19 עלולה לגרום ל־B-cell aplasia – ירידה או היעלמות של תאי B תקינים.
ואכן, B-cell aplasia נמשכה אצל 44% מהחולים בעלי תגובה ארוכת טווח.
לכך עשויות להיות השלכות על ייצור נוגדנים ועל הסיכון לזיהומים, ולכן חולי CAR-T זקוקים למעקב ממושך גם שנים לאחר הטיפול.
במחקר הקליני דווח גם על ממאירויות ראשוניות נוספות: תשעה חולים פיתחו סרטן נוסף במהלך המעקב, עם היארעות מצטברת של 21% לאחר עשר שנים. הנתון מחייב מעקב, אך אינו מוכיח שה־CAR-T עצמו היה הגורם לממאירויות אלה.
למה המחקר הזה חשוב?
בתחילת עידן ה־CAR-T אחת השאלות המרכזיות הייתה האם מדובר בטיפול המסוגל להשיג תגובה עמוקה אך זמנית – או בטיפול שבחלק מהחולים באמת יכול לשנות את מהלך המחלה לשנים רבות.
כעת מתחילים לקבל תשובה.
היכולת לזהות תאי CAR-T כעשור לאחר עירוי יחיד, לצד העובדה שחלק משמעותי מהחולים נותר ללא הישנות של הלימפומה במשך שנים, משנה את הדרך שבה ניתן לחשוב על הטיפול.
CAR-T אינו רק תרופה שניתנת פעם אחת.
אצל חלק מהמטופלים הוא עשוי להפוך למערכת חיסונית מהונדסת שחיה בגוף במשך שנים – ואולי ממשיכה לשמור מפני חזרת המחלה זמן רב לאחר שהעירוי הסתיים.
