רוקחות קלינית

מחלות

תחומים ברפואה

נושאים

משרד הבריאות

הרעלת ויטמין D: כשכוונות טובות עלולות להפוך לרעילות

ויטמין D הוא מרכיב חיוני בבריאות האדם. הוא תורם לספיגת סידן, לבניית עצם תקינה, ולתפקוד מערכת החיסון. מצביעים גם על תפקידים אפשריים בוויסות מחלות אוטואימוניות ואף בהפחתת סיכון לסוגי סרטן מסוימים, כגון , , וסרטן המעי הגס.

בעקבות יתרונות אלה, ובשל שכיחות גבוהה של מחסור באוכלוסייה, בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בצריכת ויטמין D – הן באמצעות מרשמים רפואיים והן בצריכה עצמית של תוספים.

מקרה ההרעלה בספרד: תמרור אזהרה

לאחרונה פרסם הספרדי אזהרה בדבר שימוש לא מבוקר בתוספי ויטמין D. ההודעה באה בעקבות מקרה חריג באיים הבלאריים, שם 16 בני אדם אושפזו עקב הרעלת ויטמין D (היפרוויטמינוזיס D), לאחר שצרכו תוסף מזוהם שנרכש באינטרנט.

התסמינים כללו כאבי בטן, בחילות, הקאות, רמות סידן גבוהות בדם (היפרקלצמיה) ואי-ספיקת כליות חריפה. התוספים נצרכו ללא פיקוח רפואי, על ידי אנשים בריאים, מה שהוביל לפתיחה בחקירה ציבורית ולפרסום התראה רשמית על ידי רשויות הבריאות בספרד.

רשויות הבריאות מזהירות:

“תוספי ויטמין D אינם מזיקים מעצם טבעם — אך בשימוש לא מבוקר, במיוחד במינונים גבוהים או ללא אינדיקציה רפואית, הם עלולים לגרום לנזק חמור.”

הסוכנות הספרדית לתרופות התריעה כבר ב-2019 על מקרי הרעלה כתוצאה מתוספי ויטמין D במינון גבוה, גם בקרב .

המלצות בינלאומיות לצריכה בטוחה

לפי האקדמיה הלאומית לרפואה בארה”ב, רמות של 20 ננוגרם/מ”ל נחשבות מספקות לרוב האוכלוסייה, בעוד שרמות נמוכות מ־12 ננוגרם/מ”ל מוגדרות כחסר חמור.

במקרים כאלה, ובמיוחד אצל אוכלוסיות בסיכון (מבוגרים, דיירי , חולי אוסטיאופורוזיס), תיתכן הצדקה למתן תוסף במינון של 400–2000 IU ביום — אך ורק בהמלצה ובפיקוח רפואי.

ומה המצב בישראל?

למרות האקלים השמשי, גם בישראל שיעור גבוה מאוד של מחסור בוויטמין D – בין 77% ל-79% מהאוכלוסייה נמצאים ברמות לא תקינות של הוויטמין.

אוכלוסיות בסיכון גבוה במיוחד:

  • במגזר הערבי (שימוש בלבוש מסורתי שמונע חשיפה לשמש).
  • אוכלוסייה חרדית.
  • עולים מאתיופיה.
  • תינוקות, עם עודף משקל, ואנשים עם מחלות כרוניות.

השלכות רפואיות שנמצאו בישראל:

  • סיכון מוגבר לאוסטיאופורוזיס ושברים.
  • קשר למחלות לב, והשמנה.
  • ישראליים (כולל בתקופת הקורונה) מצאו כי חולי COVID-19 עם מחסור בוויטמין D היו בסיכון תמותה גבוה בהרבה מאחרים.

המלצות :

  • לתינוקות: תוסף של 400 IU ביום עד גיל שנה.
  • למבוגרים בסיכון: יש לבצע בדיקת דם ולהיוועץ ברופא. המינון המקובל נע סביב 600–800 IU ביום.
  • לא ממליץ על נטילה שגרתית של תוספים לאנשים עם רמות תקינות של ויטמין D.

בעיה קיימת: העשרת מזון בישראל

  • בישראל, רק מוצרי חלב רזים (כמו חלב 1%) מועשרים בוויטמין D.
  • חלב מלא, דגני בוקר ומזונות אחרים אינם מועשרים לרוב – בניגוד למדינות כמו קנדה, שם קיימת מדיניות העשרה רחבה יותר.

סיכום: ויטמין D – חשוב, אך לא משחק

ויטמין D הוא חיוני לבריאות, אך השימוש בו צריך להיעשות בזהירות, רק לאחר בדיקה רפואית ובהמלצת רופא.

  • תוספים אינם תחליף לבדיקת דם והתאמה אישית.
  • צריכה עודפת עלולה להזיק, לגרום לפגיעה בכליות, להרעלת סידן ולבעיות חמורות.
  • אל תקנו תוספים באינטרנט ממקורות לא מאומתים.

המלצה ברורה: גם כשמדובר בתוסף “בריא” – השימוש בו אינו תמים. יש לנהוג באחריות, לבצע בדיקות דם, ולהתייעץ עם איש מקצוע.

מקורות: Medscape Family Medicine w

ומהמלצות משרד הבריאות בישראל

 

מאמרים נוספים

EAT SCHOOL
הקשר בין השמנה בגיל צעיר לבין מבנה המוח
המחקר בדק האם קיים קשר בין משקל הגוף לבין מבנה המוח כבר בגיל הגן. החוקרים בדקו 159 ילדים בגילאי 4–7, מתוכם 81 ילדים עם ADHD ו־78 ילדים שהתפתחותם תקינה. באמצעות שיטת MRI מתקדמת, הנקראת...
EAT
השפעת מזון אולטרה־מעובד על הבריאות
המחקר בדק את הקשר בין צריכת מזון אולטרה־מעובד לבין הסיכון למחלות כרוניות אצל מבוגרים. החוקרים ערכו סקירה שיטתית של 51 מחקרי עוקבה, שכללו יחד 8,819,894 משתתפים. צריכת המזון נבדקה באמצעות...
1200x630-New guidelines for the treatment of valvular heart disease
השפעת הגנים והסביבה על דלקת ועל הסיכון למחלות לב
המחקר בדק כיצד גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על דלקת בגוף ועל הסיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים השתמשו בנתונים של 488,079 משתתפים ממאגר UK Biobank, שכללו בדיקות דם, מידע גנטי, בדיקות...
blood test 22
זיהוי סיכון לסרטן באמצעות מעקב אחר שינויים ב-DNA בדם
המחקר בדק האם ניתן לזהות סיכון לסרטן השד והערמונית באמצעות איתור שינויים כימיים על גבי ה-DNA שנמצא חופשי בדם, עוד לפני שהסרטן מאובחן. החוקרים ניתחו 491 דגימות דם של אנשים, שלימים אובחנו...

נושאים חמים

פרוביוטיק פמינה - הזנים עושים את ההבדל

פנל של ה- FDA ממליץ על שימוש קוסמטי לתכשיר Bimatoprost ,Lumigan.

כולם לוקחים מגנזיום – אבל מי באמת צריך אותו?

הפג הקטן ביותר שנולד בביה”ח איכילוב השתחרר הביתה!

RNA נגד סרטן ריאות

עדכוני רישום

וובינרים קרובים

התחברות לאתר

הגשת מועמדות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר