אנא סובבו את הטלפון שלכם.
רבים בוחרים לעטר את גופם בכתובות קעקע. מה קורה בגוף כשעושים קעקוע? האם יש לכך סיכונים? ואיך מגיבה מערכת החיסון?
קעקועים הופכים נפוצים יותר ויותר בחברה שלנו. סקר שנערך בארצות הברית בשנת 2023 מצא של-32 אחוזים מהאמריקאים יש לפחות קעקוע אחד. לפי ממצאי הסקר, הסיבה הנפוצה ביותר להתקעקעות היא לכבד או להזכיר אדם או אירוע רב משמעות בחיי המקועקע. לצד הסיפור שנושא כל קעקוע עבור מי שבחרו בו, מתחת לעור מסתתר סיפור מרתק לא פחות, שבמרכזו מערכת החיסון. אז מה בעצם קורה בגוף כשאנחנו מקבלים קעקוע?
עורי עור
העור נחשב לאיבר הגדול ביותר בגוף. הוא מכסה את פני השטח של הגוף, ומשמש מחסום ראשוני מפני מחוללי מחלות, קרינת UV, כימיקלים מזיקים ופציעות. הוא מורכב משלוש שכבות: השכבה החיצונית נקראת אפידרמיס, שכבת הדרמיס נמצאת מתחתיה ושכבת ההיפודרמיס היא הפנימית. בתהליך הקִעקוע, מספר מחטים מנקבות את האפידרמיס ומזריקות דיו אל הדרמיס, כשבדרך הן הורגות עשרות אלפי תאים. כשהמחט מחדירה את הדיו, נכנסים אל תוככי העור גם חיידקים. אפילו כשמקפידים על חיטוי יסודי ושומרים על סביבה היגיינית, יש חיידקים ששורדים ונכנסים לתוך הגוף. השלב הזה כבר דורש עבודה רבה ממערכת החיסון – עליה לתקן את הנזקים ולהילחם בחיידקים העלולים לגרום לזיהום.
הסיפור לא מסתיים כאן. הדיו המשמשת לקִעקוע, שמכילה פיגמנט (צבען) ותמיסה הנושאת אותו, עשויה מחומרים שזרים לגוף. עם החדרתם לשכבת הדרמיס מתחילה המלחמה האמיתית: המוני תאים של מערכת החיסון מגיעים לאזור בניסיון לתקן את הנזק, לזהות את הפולשים ולהרוג אותם. מתקפת הנגד מנוהלת על ידי תאים בולעניים בשם מקרופאגים, הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסון המולדת שלנו, ומופעלים כ”קו ההגנה הראשון” מפני פולשים.
בשלב הראשון, המקרופאגים מנסים לבלוע את הפולשים הזרים ולנטרל אותם באמצעות סביבה חומצית. החומציות בתוך המקרופאג משפיעה על החיידקים, אך לא על החומרים המרכיבים את הדיו. את החלקיקים הקטנים של הדיו המקרופאגים בולעים, אך את חלקיקי הדיו הגדולים המקרופגים אינם מסוגלים לבלוע, ולכן מערכת החיסון משנה דרך פעולה – אם אי אפשר לטפל בגורמים הזרים, כדאי לפחות למנוע מהם להתפזר בגוף. מקרופאגים נוספים מגיעים למקום ומקיפים את החלקיקים הגדולים בצורה שכולאת אותם במקומם. זו התגובה שלמעשה מקבעת את הקעקוע לאורך זמן. ואפילו כשהמקרופאגים הולכים בדרך כל בשר ומתים, הם מוחלפים על ידי מקרופאגים צעירים שכולאים מחדש את חלקיקי הדיו במקומם. מפעם לפעם חלקיקים קטנים של דיו מצליחים להשתחרר, ולכן הקעקוע דוהה וקווי המתאר שלו מיטשטשים עם הזמן.
אחד מכל ארבעה
ומה קורה אם רוצים להסיר את הקעקוע? 24 אחוזים מהנשאלים בסקר העידו שהם מתחרטים על הקעקוע שעשו. הפתרון הנפוץ במקרה כזה הוא טיפולי לייזר, שבמהלכם קרני לייזר מחממות את החלקיקים עד שהם מתפרקים לחלקיקים קטנים יותר, והורגות את המקרופאגים המכילים חלקיקי דיו או מקיפים אותם. חלק מהחלקיקים מצליחים להשתחרר ולנדוד, אך מקרופאגים חדשים מגיעים במהרה ומנסים לכלוא מחדש את החלקיקים שנותרו באזור. לכן נדרשים מספר טיפולים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה, לרוב בין 6 ל-12 טיפולים, כתלות בגודל, מיקום וצבעי הדיו של הקעקוע. גם לאחר סיום הטיפולים עלול להישאר זכר לקעקוע, בין אם בגלל חלקיקי צבע עקשניים או משום שהדיו יושבת עמוק מדי וקרני הלייזר לא מצליחות להגיע ולפרק את כל החלקיקים.
בשם האמנות
ומה לגבי השלכות בריאותיות לאחר הקִעקוע? בשנת 2010 התפרסם מחקר שהראה כי כשני שליש מהאנשים שעשו קעקוע פיתחו סיבוכים רפואיים, למשל פריחה ואדמומיות, וכעשרה אחוזים דיווחו על סיבוכים מתמשכים. בשנת 2021 חוקרים ישראלים דיווחו כי הסיכון לסיבוכים רפואיים בעקבות אמנות גוף, כמו קעקועים וניזום (פירסינג), גבוה פי שלושה כאשר התהליך מתרחש ברחוב או בבית לעומת סטודיו מורשה או מרכז רפואי. בעבר הסיכון המרכזי בקִעקוע היה תנאי היגיינה לקויים. כיום המודעות לכך יותר גבוהה, אך לעיתים נדירות – אחוז עד חמישה אחוזים מהמקרים – נוצרים זיהומים הקשורים לקעקוע: זיהומי עור מקומיים, ולעיתים נדירות גם זיהומים חמורים יותר, ביניהם צהבת ואיידס (HIV).
מעבר לבעיית ההיגיינה, הדיו המשמשת לקעקוע עלולה להיות מסוכנת. דיו מזוהמת, תגובות אלרגיות ורעלנים הם חלק מהסיכונים בשימוש בדיו ללא פיקוח. מסיבה זו, חוק שאוסר על שימוש בסוגי דיו שיש בהם חומרים מסוכנים נכנס לתוקף באיחוד האירופי בשנת 2022. בארצות הברית, לעומת זאת, וכך גם בישראל, אין פיקוח של ממש על דיו לקעקועים, ובהודעה העוסקת בבטיחות קעקועים שפרסם מינהל המזון והתרופות האמריקאי, מצוין כי ״ה-FDA לא אישר שום פיגמנט להזרקה עורית למטרות קוסמטיות״.
מערכת החיסון עושה כל שביכולתה כדי לשמור עלינו, אך חשוב גם לעזור לה. אם ברצונכם להתקעקע, גם אחרי שהבנתם כמה עבודה תידרש ממערכת החיסון שלכם, חשוב לבחור במקום נקי ששומר בקפדנות על נוהלי הבריאות והבטיחות. לפני כן מומלץ לקרוא את הפרסום של משרד הבריאות, כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי המקום שבו תלכו להתקעקע.
מאת: גל פרלמן
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
