תינוק נפטר משעלת בישראל, וילדה אושפזה עם טטנוס. קדחת מערב הנילוס ממשיכה להתפשט, וגם הקורונה.
תינוק בן חמישה שבועות מאזור ירושלים נפטר לפני שבוע כתוצאה ממחלת השעלת. אמו לא חוסנה בהיריון, והתינוק עצמו עדיין היה צעיר מכדי להתחסן. המנה הראשונה של החיסון ניתנת לתינוקות בגיל חודשיים, ואפשר להקדימה לגיל 6 שבועות במקרי התפרצות, אך לפני גיל זה החיסון אינו יעיל. הדרך היחידה להגן על תינוקות צעירים יותר היא חיסון האם ההרה בין שבועות 27 ל-36. החיסון שהאם מקבלת מעלה את רמת הנוגדנים נגד שעלת בדמה, אלה עוברים דרך השליה לעובר ומגינים עליו באופן סביל עד שהוא יכול להתחסן בעצמו בחיסון הפעיל, הניתן כחלק מהזריקה המחומשת.
זהו המקרה השלישי שבו נפטר תינוק מאז פרוץ גל התחלואה בתחילת 2023. כזכור, ביוני 2023 נפטר תינוק לא מחוסן לאחר שנדבק בשעלת, וכך קרה גם בינואר האחרון, כשתינוק בן חודשיים נפטר לאחר שנדבק בגיל חמישה שבועות. גם אמו לא חוסנה בהיריון.
מחלת השעלת הורגת כאחוז מהתינוקות הלא מחוסנים שנדבקים בה, וכעת אנחנו בעיצומו של גל תחלואה. לפי מערך מודיעין הבריאות היו מעל 500 חולים חדשים במהלך מאי, נתון שעדיין אינו סופי, והתחלואה מפושטת בכל רחבי ישראל. הגנו על ילדיכם; חיסון בהיריון וחיסוני שגרה לפי התוכנית מצילים חיים.
סכנה לכל מי שלא מחוסן
עוד מחלה קשה שיש נגדה חיסון – מחלת הטטנוס – הכתה בשבוע שחלף בילדה בת שבע מנתניה. הילדה, שלפי אדיר ינקו כתב YNET הוריה סירבו לחסנה, נפצעה ולקתה במחלת הטטנוס, ומאושפזת כרגע במצב קשה בבית החולים במחלקת טיפול נמרץ.
החיסון נגד טטנוס ניתן באותה הזריקה הכוללת גם את חיסון השעלת. הזריקה, המכונה, “הזריקה המחומשת” ,ניתנת בגילים 2, 4, 6 ו-12 חודשים. הילדים מקבלים זריקת דחף בכיתות ב', ו-ח' וגם בלשכת הגיוס. את חיסון הטטנוס יש לחדש בכל עשר שנים, ולעיתים מחליטים אנשי צוות רפואי לחדשו גם לאחר חמש שנים בסוגים מסוימים של פציעות.
מחלת הטטנוס אינה מידבקת מאדם לאדם: לרוב החולים נחשפים לחיידקים ששהו באדמה, שם הם מסוגלים להימצא במשך שנים רבות בצורה של נבג עמיד. במקרה של פציעה הנבגים עלולים לחדור לגוף האדם, ואז החיידקים מתעוררים לחיים ומפרישים רעלן שגורם לתסמינים חמורים, שבהם התכווצויות שרירים קשות עד כדי שיתוק ושבירת עצמות. מכאן גם שמותיה העבריים, “צפדת” ו”פלצת”. בין 1950 ל-1952 התגלו כל שנה כמאה חולים בישראל. כחמישים תינוקות נפגעו ממנה ב-1954. מאז שהוחל במתן החיסון בשנת 1955 הלך מספר החולים וירד, עד כדי כך שיש אנשים שטועים לחשוב שהמחלה חלפה מהעולם. אלא שתפוצת נבגי הטטנוס לא תלויה בחיסון בני אדם, ומי שלא מתחסן חושף את עצמו לסכנה מדי יום ביומו. היום אומנם יש לרפואה כלים לטפל במחלה, אולם מדובר בשבועות של ייסורים קשים ואפילו בקבלת הטיפול הטוב ביותר עדיין ימותו בין 10 ל-20 אחוזים מהחולים. הידבקות במחלה לא מחסנת מפניה, כך שהשורדים חייבים לקבל חיסונים בהמשך חייהם כדי להימנע ממחלה חוזרת. בארצות העולם השלישי עדיין מתרחשים עשרות אלפי מקרים מדי שנה, הרבה מהם תינוקות רכים הנדבקים בנבגי הטטנוס במהלך הלידה. חיסון שעלת בהיריון כולל בתוכו את החיסון נגד טטנוס, ומונע גם את הסכנה הזו.
הזריקה המחומשת הניתנת לתינוקות במסגרת חיסוני השגרה בישראל כוללת בתוכה, חוץ מטטנוס ושעלת, גם הגנה נגד מחלת הדיפתריה הקטלנית, מחלת הפוליו הגורמת לשיתוק שרירים וחיידק ה-HIB, שגורם לדלקת קרום המוח קשה בקרב תינוקות ופעוטות.
קדחת מערב הנילוס ממשיכה להתפשט
משרד הבריאות עדכן בשבוע האחרון שמספר החולים הידועים בקדחת מערב הנילוס עומד כבר על 81, מתוכם נפטרו עד כה שבעה אנשים. 64 חולים אושפזו בבתי החולים, שישה מהם מונשמים. האוכלוסיות בסיכון למחלה הן קשישים ואנשים הסובלים מדיכוי במערכת החיסון. על קבוצות אלה להשתדל ולהימנע ככל האפשר מעקיצות יתושים, שהם הגורם היחיד המעביר את המחלה. נכון להיום אין למחלה חיסון או תרופה, והטיפול שניתן הוא טיפול תומך בלבד.
ושוב – קורונה
בתקופה זו יש עליה בתחלואת הקורונה בישראל. עיקר המידע מגיע כעת מבתי החולים, שהם הגורם הרשמי המבצע בדיקות קורונה בארץ. מספר המאומתים היומי עולה בעקביות מאז תחילת חודש יוני, וכך גם מספר המאושפזים בשל מחלת הקורונה. לאנשים בקבוצות סיכון כדאי לשקול שימוש במסכה במקומות סגורים, והימנעות במידת האפשר ממקומות הומי אדם, עד לירידה בתחלואה.
מאת: יעל פורמן
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
