ב- New England Journal of Medicine. פורסם מחקר בין הראשונים מסוגו הבא לכמת את ההשפעה של פרסום מחקרים חיוביים בתכשירים אנטי דפרסנטיים על הקהילה הרפואית מדעית.
קבוצת המחקר מצאה שניסויים שה- FDA בחן ותוצאתם הייתה חיובית, פורסמו בספרות המדעית, בעוד שניסויים שתוצאתם הייתה שלילית או שנויה במחלוקת רובם לא פורסמו, או במקרים מסוימים פורסמו כבעלי תוצאה חיובית.
המחקר בדק 12 תרופות אנטי-דפרסנטיות בפאזה 2 ו-3 תרופות שאושרו ע”י ה-FDA בין השנים 1987- 2004. סה”כ המשתתפים בניסויים היו 12564 בוגרים.
הקבוצה מצאה שמבין 74 מחקרים שנרשמו ע”י ה- FDA, 38 מחקרים שנקבעו כחיוביים ע”י ה- FDA, 37 מתוכם פורסמו, ואילו 36 המחקרים הנותרים , ש- 24 מתוכם נקבעו כשליליים, או 12 שתוצאתם הייתה שנויה במחלוקת, 22 מתוכם לא פורסמו, 11 פורסמו כתוצאה חיובית, ורק 3 פורסמו כתוצאה שלילית.
לפרסום הסלקטיבי של מחקרים חיוביים עלולה להיות השפעה שלילית על ציבור הרופאים, חולים והקהילה המדעית. פרסום תוצאות חיוביות בעיקר, יוצר את הרושם שהתרופה באופן עקבית יעילה, על אף שבפועל לו פורסמו התוצאות השליליות, התמונה שהייתה מתקבלת הייתה שונה.
יש היום ניסיון להילחם בתופעה, עיתונים מובילים מאמצים מדיניות שנקבעה ע”י ICMJE International Committee of Medical Journal Editors לקבל לפרסום מאמרים שטרם הניסוי נרשמו באחד מתוך חמישה מרכזים לרישום ניסויים קליניים הנגישים לציבור.
לדעת החוקרים יש לנקוט צעדים נוספים כגון: על מערכות העיתונים לדאוג שגם ניסויים שתוצאתם שלילית יתפרסמו באותו קצב כמו ניסויים שתוצאתם חיובית, לחוקרים שמשתתפים במחקר צריכה להיות היכולת לפרסם או להציג את המידע גם עם הוא שלילי.
לידיעה >>
הידיעה הועברה ע”י מגר' ברכה שטהל מנהלת המרכז למידע תרופתי, מרכז רבין
