רופאים חסרי זמן וסבלנות, אבחון עצמי באינטרנט, מחקרים לא מקצועיים, גישה ספרטנית של מערכת הבריאות, תיאוריות קונספירציה – ותעשיית ענק שנשענת על הפחדים הכי גדולים. ניתוח G: איך הפך הפחד למרכיב מרכזי ברפואה המודרנית, וכמה זה עולה לנו בבריאות.
“חייבת להיות דרך כלשהי להתמודד עם הידיעה שפחד ולחץ יכולים להביא להשלכות הרות אסון. איזשהו טריק של התודעה: היכולת לא לחשוב על זה. כי אחרת זה כמו ציפור טרף ענקית, אשר צלה המרחף משתק את הניצוד, והוא ניצב בלא תנועה על הקרקע ככל שהטורף מתקרב, והצל גדל, והופך בלתי נמנע”
[דיוויד פוסטר וואלאס, The Pale King, בעיבוד קל]
פרולוג אל תזלזלו באשליות
על העומס בחדרי המיון בישראל כתבו ועוד יכתבו רבות (גם אנחנו נעסוק בנושא בהמשך), אבל יש לפחות אוכלוסייה אחת שכבר לא רואים שם: חולי אסתמה. “כשהייתי מתמחה, בסוף שנות ה-80, חצי מהמיון היו חולים אסתמטיים”, משחזר ד”ר בנימין מוזס, פנימאי, חוקר אפידמיולוגיה ופובליציסט שעוסק ביחסים שבין רפואה וחברה. “היום, בזכות המשאפים הקטנים, כבר כמעט לא רואים אותם שם. ברגע שיש לך משהו בתיק ואתה יכול להיות מוכן בריל טיים, זה שינה את המחלה”.
מאת דפנה ברמלי-גולן
