עדכון המטופלים בסיכון הגנטי שלהם לפתח coronary heart disease עשוי להיות יותר יעיל מעדכונם בציון הסיכון הקונבנציונלי לצורך עידודם להוריד את רמות ה- LDL cholesterol, כך עולה ממחקר שהוצג בוועידה השנתית של ה- American Heart Association.
כ- 200 נבדקים בסיכון בינוני ל- CHD ושאינם מטופלים בסטטינים חולקו אקראית לשתי קבוצות: כל הנבדקים יודעו בסבירות לפתח CHD תוך 10 שנים כאשר קבוצת אחת יודעה באמצעות ציוני הסיכון הקונבנציונאליים והשנייה באמצעות ציוני הסיכון הקונבנציונאליים + ציוני הסיכון הגנטיים, בהתבסס על 28 סמנים גנטיים.
המטפלים והמטופלים נעזרו במידע הנ”ל על מנת לתכנן את תוכנית הטיפול.
לאחר 6 חודשי מעקב, רמת ה- LDL הממוצעת הייתה נמוכה באופן מובהק בקרב הקבוצה השנייה בהשוואה לראשונה (96.5 מול 105.9 mg/dL). נבדקים עם פרופיל גנטי בסיכון גבוה הציגו את השיפור המשמעותי ביותר (92.3 mg/dL).
מרבית ההשפעה נצפתה הודות לעלייה בטיפול בסטטינים (39% מהמטופלים בקבוצה השנייה מול 22% מהמטופלים בקבוצה הראשונה), וזאת היות שלא נצפו הבדלים מובהקים בצריכת השומנים או ביצוע פעילות גופנית.
