מעכבי SGL2, שפותחו במקור לטיפול בסוכרת מסוג 2, מדגימים הגנה משמעותית מפני אי ספיקת לב ומחלת כליות כרונית. אף על פי כן, שאלות עולות בנוגע ליעילות הטיפול בקרב אנשים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת או עם רמות נמוכות של חלבון בשתן – סימן למחלת כליות ראשונית.
החוקרים מצאו כי בהשוואה לפלסבו, מעכבי SGL2 הפחיתו את הסיכון למחלת כליות כרונית ב-38%, כאשר יעילות דומה נצפתה ללא קשר לתפקוד הכליות בתחילת הטיפול. המעכבים אף האטו את השיעור השנתי של פגיעה ב-eGFR ב-51%, בהשוואה לפלסבו, כאשר יתרונות דומים נצפו על רקע רמות שונות של תפקודי כליות וחלבון בשתן.
כמו כן נצפה כי הטיפול הפחית בכמעט שליש את שיעור האשפוזים בבתי החולים עקב אי ספיקת לב.
