5-15% מהאנשים סובלים מעיניים יבשות, כאשר התסמינים הנלווים כוללים אודם, עקצוץ, תחושת שריפה ועייפות של העיניים. מחלת העין היבשה מתרחשת, כאשר בלוטות הדמע אינן מייצרות מספיק דמעות או מייצרות דמעות באיכות נמוכה, וזאת כתוצאה מאלרגיות, מחלות אוטואימוניות, שינויים הורמונליים, גיל ועוד.
בעוד שאוטופאגיה – המנגנון לפירוק ומחזור רכיבים תאיים פגומים – ממלאת תפקיד חיוני בהומואסטזיס של איברים רבים, לא ברור לחלוטין כיצד היא משפיעה על תפקודן של בלוטות הדמע. המחקר הגנטי בחן תאי גזע עובריים, החסרים אוטופאגיה, שעודדו להתמיין לאורגנואידים דמויי בלוטות הדמע.
אותם אורגנואידים הדגימו פגיעה בהתפתחות וביכולת ההפרשה, כמו גם הצטברות חלבונים ונטייה למוות תאי. אותם פנוטיפים נטו להצטברות של גורמי שעתוק, החיוניים להתפתחות העין, אשר זוהו כמצע לאוטופאגיה.
